News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 134,802  סלולר - 480,610
   |   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
הלוואות למתחילים - מושגי יסוד ומה צריך לדעת לפני שלוקחים הלוואה
כתיבת המומחים
איך לדעת מה באמת יש באוכל לחתולים?
אף על-פי כן ולמרות הכול
הניסיונות למנוע את ההכרה באריאל כאוניברסיטה נהנו מסיוע תקשורתי נרחב אך לא היו ענייניים. שינוי המעמד יקדם את ההשכלה הגבוהה בישראל בכלל, גם במוסדות שהתנגדו כל כך לבואה של האחות הצעירה
23/07/2012  |     |   מאמרים   |   מקור ראשון   |   תגובות
קומץ מפגיני שמאל מוחים נגד הכרה באוניברסיטת אריאל [צילום: פלאש 90]

מתקפה ברוטלית
"מסה קריטית" מושגת בעולם המודרני על-ידי שיתופי פעולה בין מוסדות מחקר. הדבר נכון שבעתיים במדינת ישראל, שזמן הנסיעה בין כל שני מוסדות אקדמיים בה אינו עולה על שעתיים. בפועל אכן מתקיימים שיתופי פעולה כאלה עם רבות מהאוניברסיטאות. וזאת למרות המתקפה הברוטלית של נשיאי האוניברסיטאות

▪  ▪  ▪
ממשלת ישראל החליטה בשנת 2005 להקים אוניברסיטה בגליל ואוניברסיטה בשומרון. שרת החינוך לימור לבנת פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בשאלה מיהו הגוף המוסמך לאשר אוניברסיטה בשומרון. המשנה ליועץ המשפטי כתב חוות דעת מנומקת, המסתמכת על חוות הדעת של היועצים המשפטיים של משרד החינוך ושל המל"ג, וקבע שמל"ג יו"ש הוא הגוף המוסמך לקבל את ההחלטה, והוא ידון בנושא לאחר שיקבל את המלצת ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב).

מל"ג יו"ש העניקה בשנת 2007 למוסד באריאל מעמד זמני של אוניברסיטה בעקבות המלצת ועדה של שישה פרופסורים מבכירי האקדמיה הישראלית אשר מונו לבדיקת הנושא. הוועדה כללה את פרופ' ישראל אומן מהאוניברסיטה העברית, פרופ' עמוס אלטשולר מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' מאיר וילצ'יק ממכון ויצמן, פרופ' דוד חסון מהטכניון, פרופ' יובל נאמן ז"ל מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' דניאל שפרבר מאוניברסיטת בר-אילן.

מל"ג יו"ש אף קבעה קריטריונים ברורים שעל המוסד לעמוד בהם בתום תקופת ההכרה הזמנית, כדי לזכות בהכרה קבועה כאוניברסיטה.

במהלך חמש השנים שחלפו מאז ההחלטה על ההכרה הזמנית, חלה במרכז האוניברסיטאי באריאל התפתחות מרשימה בכל תחומי העשייה האקדמית. נקלטו אלפי סטודנטים, נפתחו פקולטות חדשות, מספר הסטודנטים לתואר שני ולתואר דוקטור גדל משמעותית, כמותם ואיכותם של המחקרים שבוצעו במוסד ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות מובילות בעולם גדל בצורה מרשימה.

רק בשנת 2011 השתתפו חוקרי המוסד באריאל ב-145 כנסים בינלאומיים ב-36 מדינות, שבהן הרצו והציגו את מחקריהם. בשנים 2011-2012 פורסמו מאות מאמרים משותפים של חוקרים באריאל עם אנשי מדע עמיתים מובילים בעולם. ביניהם 44 מארה"ב, 12 מבריטניה, 6 מצרפת ועוד.

המוסד באריאל אירח בשנים האחרונות כינוסים בינלאומיים בתחומי חקר המוח, קרימינולוגיה, פיתוח חומרים, פיזיקה ופיתוח שיטות חדשות להוראה אקדמית. בחודש אוגוסט השנה יארח המרכז באריאל את הכינוס העולמי השנתי בחקר החומרים ולכינוס זה כבר נרשמו 120 מדענים מ-29 מדינות מכל רחבי העולם.

המרכז באריאל מהווה דוגמה לקליטת חברי סגל עולים חדשים מחבר העמים. השנה עומד המרכז לקלוט 30 חוקרים צעירים בעלי תואר דוקטור לשורותיו, מהם 20 ישראלים ויהודים השוהים היום באוניברסיטאות מובילות בארה"ב ובמערב אירופה.

מספר הסטודנטים בני העדה האתיופית הלומדים באריאל גבוה מכל האוניברסיטאות בארץ, ובאריאל לומדים כעשרת אלפים סטודנטים מתוך תחומי הקו הירוק.

לא פלא אפוא שבתום תקופת ההכרה הזמנית המועצה להשכלה גבוהה ביו"ש החליטה להכיר במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה, צעד זה היה טבעי ומתבקש בעקבות התהליך שהמוסד האקדמי באריאל עבר בחמש השנים האחרונות. ועדת ששת הפרופסורים אשר בדקה ביסודיות את הישגי המוסד מול הקריטריונים שנקבעו לו, פסקה: "אנו קובעים פה אחד כי המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון מתפקד כאוניברסיטה לכל דבר ועניין, הוא ראוי להיות אוניברסיטה, ואנו ממליצים למל"ג יו"ש להמיר את ההכרה הזמנית כאוניברסיטה שקיבל המוסד למשך חמש שנים, להכרה קבועה כאוניברסיטה בתום חמש שנות ההכרה הזמנית ב-15.7.12".

ור"ה יורה

הדוח המסכם של הוועדה נשלח לוועדת התכנון והתקצוב בחודש פברואר השנה. במדינה שהדברים מתנהלים בה על בסיס ענייני, יכלו ראשי המרכז באריאל לצפות שיקראו להם לטקס חגיגי בהשתתפות כל הגורמים הממלכתיים הממונים על ההשכלה הגבוהה, יעניקו להם את ההכרה שלה הם זכאים ויתקצבו אותם בהתאם. אך לא כך בישראל. כאן נפתחה מתקפה מכל עבר נגד המרכז באריאל, מתקפה שלוותה בבליץ תקשורתי חסר תקדים.

את האות לפתיחת האש נתן ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות) בהודעה שפרסם בהבלטה לכל כלי התקשורת, ובקריאת חלק מחבריו להחרים את המרכז באריאל. זו הייתה רק הכנה למתקפה קשה מצד הות"ת ופרופ' טרכטנברג בעצמו.

אנשי הות"ת, שהיו שותפים מלאים בתהליך המתואר ואף רשמו לפניהם את דוח הביניים של ועדת ששת הפרופסורים משנת 2006, קיבלו בחודש פברואר 2012 את הדוח המסכם החיובי של הוועדה. למרות זאת, פרופ' טרכטנברג וצוותו הציעו לנציגי המרכז באריאל, לקבל כספים ותנאי נוספים ובלבד שיוותרו על ההכרה בהם כאוניברסיטה. הצעות אלה כמובן נדחו.

הות"ת התכנסה ב-4.7 השנה והחליטה להמליץ למל"ג יו"ש לדחות את ההכרה במוסד באריאל כאוניברסיטה. המלצה שלילית זו נעטפה בעטיפה של "נימוקים" לכאורה ענייניים. נבחן אותם אחד לאחד.

אין צורך לאומי בהקמת אוניברסיטה נוספת - במדינה דמוקרטית הממשלה הנבחרת היא המחליטה אם יש צורך לאומי בהקמת בית חולים, אוניברסיטה או שדה תעופה, ולא ועדת תכנון.

האוניברסיטאות בארץ קטנות, אין להן מסה קריטית כדי להיות אוניברסיטאות מובילות בעולם; הוספת אוניברסיטה נוספת תקטין את חלקו של כל מוסד בעוגה הכללית, תגרום לקריסת כל מערכת ההשכלה הגבוה ולבריחת מוחות מהארץ - לגבי "המסה הקריטית" אעיר תחילה שאכן ישנם יותר ויותר מחקרים אקדמיים שהם מולטי-דיסציפלינריים בתחומים שונים של המדע ודורשים ידע בתחומים שונים של המדע.

"מסה קריטית" מושגת בעולם המודרני לא על-ידי צמצום מספר המוסדות, צמצום התחרות וצמצום הבחירה של אנשי סגל וסטודנטים, אלא על-ידי שיתופי פעולה בין מוסדות מחקר. הדבר נכון שבעתיים במדינת ישראל, שזמן הנסיעה בין כל שני מוסדות אקדמיים בה אינו עולה על שעתיים. בפועל אכן מתקיימים שיתופי פעולה כאלה במחקר האקדמי גם על-ידי המרכז באריאל עם הטכניון, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת תל אביב. וזאת למרות המתקפה הברוטלית של נשיאי האוניברסיטאות.

באשר לבריחת מוחות מהארץ, האוניברסיטה באריאל כבר מייצרת תהליך חיובי הפוך - היא מחזירה מוחות לארץ.

מנת צביעות גדושה

נראה שפרופסור טרכטנברג בעצמו חש שהנימוקים הללו אינם משכנעים, אחרת אין הסבר למסמך בן עשרות העמודים ששלח למל"ג יו"ש עם "נימוקים" חדשים להסביר את עמדתו השלילית, ערב ההצבעה במל"ג יו"ש. שורת הנימוקים הללו כללה:

שלילת הרכב ועדת ששת הפרופסורים שמונתה על-ידי מל"ג יו"ש - הות"ת, שהיה שותף לתהליך מתחילתו לפני שש שנים, יכול היה להסתייג או להעיר לגבי הרכב הוועדה ולא עשה זאת, לכן תמוהה עמדתו המובעת בערב שלפני ההצבעה.

שלילת הקריטריונים האקדמיים שלפיהם נבחן המרכז באריאל - הות"ת קובע כי לא ייתכן שיכירו באוניברסיטה על-פי קריטריונים שלא נקבעו בידי מל"ג ירושלים, האחראית לכלל ההשכלה הגבוהה בישראל.

הטיעון נשמע הגיוני, אך נגוע במידה גדושה של צביעות. אדרבה – אילו היו למל"ג ירושלים קריטריונים שכאלה, אני מניח שאנשי מל"ג יו"ש היו מאמצים אותם בשנת 2006. אך קריטריונים כאלה לא היו קיימים אז ואינם קיימים היום.

משום כך נדרשו אנשי מל"ג יו"ש להגדיר סט של קריטריונים אקדמיים בעצמם. עבודתם כללה בחינה מעמיקה של כלל פעילות המרכז באריאל. נבדקו תוכניות הלימוד, רמת הסטודנטים, מספר חברי הסגל ורמתם המקצועית, הפעילות המחקרית, הפרסומים בכתבי עת מדעיים בעולם, הספרים שפורסמו, מספר הפטנטים שנרשמו, רמת תלמידי המחקר ומספרם, שיתופי הפעולה הבינלאומי של חוקרי המוסד, הכנסים שהמוסד מארח וכנסים בינ"ל שאנשי הסגל משתתפים בהם באופן פעיל וכדומה.

אני מציע לפרופ' טרכטנברג לנהוג ביושר ולאמץ את הקריטריונים של מל"ג יו"ש, במקום להשקיע עבודה מיותרת בהגדרות חדשות כפי שכתב שבכוונתו לעשות.

הגוף המוסמך לקבל החלטה על הכרה באוניברסיטה הוא מל"ג ירושלים ולא מל"ג יו"ש. עם כל הכבוד הראוי לפרופ' טרכטנברג, הוא שם עצמו כאן מעל החוק, לאחר שכבר שם עצמו מעל הממשלה הנבחרת.

היועץ המשפטי לממשלה קבע שהגוף המוסמך להחליט הוא מל"ג יו"ש. קביעתו ברורה כל עוד לא הוחל החוק הישראלי באריאל.

בתוך המתקפה הכוללת של קרטל ראשי האוניברסיטאות, גורמי שמאל קיצוניים וסתם אנשים תמימים שנשבו בספינים בתקשורת בשבועיים האחרונים, היו גם תופעות מרנינות לב.

עשרות אנשי סגל מכל האוניברסיטאות בארץ התקשרו והביעו תמיכה בדרישתנו לקבלת הכרה כאוניברסיטה. חלקם אף התראיינו בתקשורת, כתבו מאמרים ויצאו בגלוי נגד ראשי האוניברסיטאות שלהם, אנשים אמיצים וישרי דרך.

כל ראשי אגודות הסטודנטים, להוציא מכון ויצמן והטכניון, חתמו על דרישה להעניק לנו הכרה כאוניברסיטה. הצעירים הנפלאים הללו נוטעים בנו תקווה לעתיד טוב יותר. הם גילו אומץ לב, תבונה ויושרה, ועל כך יש לברכם.

אני בטוח שעבודת הקודש המבוצעת זה שנים על-ידי אנשי הסגל המסורים במרכז האוניברסיטאי באריאל תימשך ביתר שאת ותוביל את האוניברסיטה באריאל לשיאים גבוהים, ותקדם את המחקר ואת ההשכלה הגבוהה בישראל.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
הכותב הוא חבר הוועד המנהל של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, ועומד בראש הוועדה המנהלת את תהליך הפיכתו לאוניברסיטה
תאריך:  23/07/2012   |   עודכן:  24/07/2012
אלי איילון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
סילמן עשה מעשה שלא ייעשה ולא ייסלח.
23/07/2012  |  אורי אליצור  |   מאמרים
מציגים לנו כאן שהיה יעד גירעון של 1.5%, והוויכוח: 2.5% או 3%, ועל זה ייפול דבר.
23/07/2012  |  אבישי ברוורמן  |   מאמרים
יש תרבות פופולרית, תרבות להמונים, הממלאת גם פונקציה בידורית, ויש תרבות עלית. שירה היא התגלמותה הנעלה ביותר של התרבות העלית אשר מובילה כראש חץ לעבר העתיד, מושכת אחריה את כל התרבות כולה ומצעידה קדימה, ובזאת חשיבותה. היא זאת שמנסחת מחדש את המחשבה והרגש ברוח התקופה במציאות המתהווה לבקרים.
23/07/2012  |  ברכה רוזנפלד  |   מאמרים
הרי נפתלי, נחל דן, יהודה ושומרון – מה משותף להם? חוץ מהעובדה הפשוטה שמדובר במקומות במרחביה של הארץ הזאת, המקומות הללו (ועוד רבים אחרים) נושאים שמות של אנשים. אומנם היום המושג שם של אדם, התרחב הרבה מעבר למה שהיה מקובל בעבר ומה שפעם אולי היה נשמע יותר כשמו של פרח לא מצוי, או של איזשהו חלקיק לא מוכר, יכול להיות בהחלט שמה של תינוקת שנולדה זה עתה. אבל כוונתי היא לשמות הישנים והמקוריים ושלושת האתרים שמוזכרים בשורה הראשונה, נושאים שמות אישים, שמוכרים לנו מהעבר ההיסטורי הרחוק שלנו. ותתפלאו, שגם בימינו אלה אפשר לפגוש ברחוב אנשים שעונים לשמות שכאלו.
23/07/2012  |  שי אלבוגן  |   מאמרים
רבים שואלים אותי שאלה נפוצה על ערב גיבוש - "איך אני יכול להיות בטוח שערב הגיבוש שלכם יצליח עבור הארגון שלי?". נראה שמנהלי משאבי אנוש ומארגני אירועים רבים דואגים מכך שערב הגיבוש שלהם לא יעבוד, ובצדק. לאורך השנים חשבנו על מספר דרכים לוודא כי ערב הגיבוש יעבוד כמו שצריך:
23/07/2012  |  בן פינס  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
גם תושביה הוותיקים של רמת גן ספק אם יודעים כי בדרומה של עירם שוכן מבנה דו-קומתי בעל גג רעפים מהתקופה העות'מאנית ששימש בית באר (בית פרדס)    המבנה משמש כיום את מחלקת שפ"ע של עיריית ר...
ארי בוסל
ארי בוסל
כמה דברים שלא ידעתי (ואולי טוב שכך): אדם יכול לשכוח איך לשתות, או איך ללעוס אוכל, או איך לקחת כדור (קרי לבלוע)
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
המחזאי עודד ליפשיץ עבורי הוא המבטא הנאמן של עולם הערכים היהודי במחזה, המתרחש בין כותלי בית המשפט, בו נשפט אלאור אזריה
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
הלהביור של זהבה גלאון יורק אש ללא הפסקה, ללא הבחנה, תובעת מהצבא להפעיל יד קשה נגד המתיישבים, שורפת במילותיה את המתיישבים היהודים, קובעת כי בחלקי ארץ ישראל, יהודה ושומרון מתקיים אפר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il