בעוד אנחנו כואבים את המספרים המצערים המורים על גידול באבטלה,
בנימין נתניהו, ראש הממשלה ושר העל במשרד האוצר, פורס משנה גאה, שמדיניות הממשלה הצליחה לצמצם את האבטלה בישראל. "הישג" המתנגן כמנטרה בפי כל מי שמייצג את מדיניותו.
המספרים העצובים מורים על גידול מכאיב בשיעור המובטלים וראש הממשלה גאה בהצלחת הממשלה להפחית את מספר המובטלים. מתעלם לחלוטין ממאות אלפי עובדים, הנאלצים לעבוד במשרות חלקיות.
מה לשיטתו הניאו ליבראלית עם מספרם ההולך וגדל של עובדים, המועסקים במתכונת שכר על-פי שעות עבודה וללא תנאים סוציאליים כמו חופשה וימי מחלה אפילו במשרדי הממשלה.
איזה חזון ערכי יש למדינה, שמשתיתה מערכת יחסי עבודה בה הולך וגדל מדי שנה מספר העובדים במתכונת של שכר לפי שעה. איזה חזון ערכי יכול להיות למדינה, המתירה על-פי חוקי העבודה, שרבבות עובדים יעבדו, כשהם נטולי יציבות במקום עבודתם.
איזה חזון ערכי יש למדינה, שראשיה מתגאים כי הם מביסים את האבטלה, אבל הם גוזרים מציאות חיים לא אנושית על אחוז גבוה של מועסקים בתנאים, שמביישים היותה חברה המגשימה את חזון נביאי ישראל. זאת לפחות ההתחייבות של המדינה על-פי מגילת העצמאות, התלויה על כל קיר במשרדי ממשלת ישראל.
איזה חזון נבואי של צדק חברתי מתיישב עם מציאות של רבבות עובדים בחברות כוח אדם, בתנאי העסקה נטולי מחויבות למתן תנאים סוציאליים לאדם עובד, שבא עם בוקר למקום העבודה וחוזר לביתו עם ערב.
המיטב של ישראל העובדת בעירי, חולון, באזור התעשיה ברחוב המלאכה פינת שדרות ירושלים, התמקמו בקיץ שעבר במאהל עשרות משפחות, חלקן חד-הוריות. המשותף לכל "דיירי המאהל" הוא - שכולם עובדים. בין המשפחות ניתן היה למצוא גם, שני בני הזוג שעובדים ומצאו דרכם למאהל כי לא יכלו להתמודד עם שאלות קיומיות יומיומיות.
תמונה קשה יותר הייתה בקיץ שעבר במאהל ברחוב משה דיין בג'סי כהן, בו התמקמו עשרות משפחות של אנשים עובדים, ששוועתם לדיור עולה על שרטון של קריטריונים הנועלים בפניהם את הסיכוי לדיור.
למרבה הצער, המערכת אטמה אוזניה לצעקה השקטה, שהתלוותה לברכה על הלחם ועל היין בקבלות שבת ולצעקות השקטות שהתלוו לשירי שבת במאהלים של חולון בקיץ 2011.
המאהלים באזור התעשיה בחולון ובג'סי כהן היו שונים, ממה שניתן היה למצוא בקרב צעירי המאהל בשדרות רוטשילד. בחולון פגשנו ישראל יותר מבוגרת, ישראל של משפחות קשות יום, ישראל יפה וצנועה. ישראל שרוצה לחיות בכבוד ממשכורתה ולא לכרוע תחת נטל של למעלה מ-3500 שקל לשכר דירה, ארנונה, מים וחשמל ומה שנשאר אינו מאפשר לכלכל תא משפחתי הכולל הורים ושני ילדים. כל אוהל איכלס את המיטב שבישראל העובדת, ששיטה המקדשת חוקי עבודה של שוק חופשי פרוע הפכו אותה לישראל האובדת.
המאהלים בחולון נתנו שיעור מאלף בדבר הצורך להחליף מהר את השיטה, כדי שאנשים ומשפחות - הבאים מתוך ליבה של ישראל עובדת, ישראל צנועה, ישראל של בית כנסת ויחס של הדר למסורת - לא ייזרקו לחיקה של ישראל האובדת.
עברה שנה מאז קיץ 2011, ולמרבה הצער, מתוך ישראל האובדת עולים קולות של ייאוש, קולות שעברו למעשי ייאוש של נטילת חיים - יש לומר לכל מי שמעז לבטא את ייאושו בנטילת חיים - החיים הם מקודשים, לא לשלוח יד ולא לפגוע בנפש!
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
