כל כך קל לתעב אותו (3)

מבלי לחטוא בהכללות - נבחרי הציבור בישראל מונעים על-ידי שלושה אינטרסים: אישי, פוליטי (מפלגתי) וממלכתי (ציבורי). למרות שלא יודו בזה, האינטרס האישי הוא המנוע המרכזי; במקום השני - הפוליטי/מפלגתי; והאינטרס הממלכתי בסוף. הסדר הנכון היה צריך להיות הפוך.

בטחון המדינה, היה אמור לבטל שניים מהאינטרסים - האישי והפוליטי. אסור ששיקולים אישיים או מפלגתיים יאפילו על האינטרס הממלכתי. כראש ממשלה לשעבר (אבוי לאותה בושה!), אולמרט מכיר את הסכנות הנשקפות למדינה אם וכאשר אירן תתגרען. הוא עצמו הזהיר מעל כל במה מהטירוף של מנהיגי אירן. מה קרה שהוא מופיע מדי פעם ומשמיע דעה הפוכה? פוליטיקה קטנה. אצל נתניהו זה לא היה קורה.

קבלו תזכורת!: בספטמבר 2007 - כך פורסם בעיתונות זרה - ראש הממשלה אולמרט הורה להפציץ את מתקני הגרעין בסוריה. יו"ר האופוזיציה נתניהו, מיהר לאולפן "מבט" ואמר כמה מילים טובות בזכות ראש הממשלה.

שנה וחצי קודם, אחרי שבטלוויזיה שידרו עוד איום מפי אחמדינג'אד (דין ישראל - מחיקה!) נתניהו, בראיון שנתן לדן מרגלית אמר: הדבר הכי חשוב זה למנוע מאירן להגיע לגרעין. בעניין הזה אתמוך בכל פעולה שיעשה ראש הממשלה.

המסקנה ברורה: כשמדובר בבטחון המדינה, נתניהו לא עשה את החשבון הפוליטי. הנה לכם הבדל בין מנהיג לעסקן גמד. הלכתי לארכיון...