יחודיות ההוראה: המיוחד במצב דברים זה, הינו שבמקרה בו היורש הראשון לא יכול לרשת, בשל הסיבות אשר המוזכרות בחוק ויובאו בהמשך, הרי שיבוא יורש שני תחתיו, והיורש הראשון לא יקבל דבר. לדוגמה, אברהם יכול לקבוע בצוואתו כי אם יצחק ימות, יזכה עשו בחלק שהיה אמור יצחק לקבל.
אם אכן מת יצחק, היורש הראשון, לפני שקיבל את חלקו, הרי שהיורש השני, עשו, ירש את החלק שצווה ליצחק, ודינו כדין מי שהמצווה ציווה לו מלכתכילה.
אולם, אם המוות אינו מתרחש, יהא היורש הראשון, יצחק, יורש לכל דבר וענין, והיורש השני, עשו, לא יזכה בדבר.
בנוסף, המצווה אינו מוגבל במספר היורשים החלופים אותם הוא רוצה לכתוב בצוואתו. כלומר, אברהם יכול להחליט כי לא רק עשו יבוא במקום יצחק, אלא אנשים נוספים, ואולם רק אחד מהם יזכה בסופו של דבר.
מה קורה כאשר הזוכה הראשון לא ירש את חלקו?
ישנם 3 סיבות הקבועות בחוק לפיהם יתכן והזוכה הראשון לא יקבל את חלקו:
- אם היה פסול לרשת (אדם נחשב כפסול אם טרם נולד בעת מות המצווה או תוך 300 יום לאחר מכן).
- אם ויתר על חלקו והסתלק ממנו שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
בהתקיים אחד מהמקרים הנ"ל, הרי שהיורש השני יזכה בחלקו, מיד וללא כל תקופת ביניים, והיורש הראשון לא יזכה בדבר.
מהו חלקו של היורש השני?
היורש השני יזכה כאילו המצווה ציוה לו מלכתחילה, ויקבל את כל החלק אשר צווה ליורש הראשון, ללא כל חלוקה.
האם ניתן לצוות ליותר משני יורשים?
ע"פ לשון החוק, הרי שמצווה יכול, באותה דרך שצוינה לעיל, לצוות ליותר משניים. אולם, יש להבין כי ברגע שזכה אחד בחלקו, הרי שאין עוד כל תוקף לזכיית יתר היורשים הפוטנציאלים.
לדוגמה, אברהם יכול להוריש דירה ליצחק, ולקבוע כי אם יצחק ימות לפניו, ירש עשו את הדירה, ואם גם עשו ימות לפניו, ירש יעקב את הדירה. לפיכך:
- אם יצחק יהיה בחיים בעת מות אברהם, הוא בלבד יירש את הדירה.
- אם יצחק לא יהיה בחיים, עשו בלבד יזכה בדירה.
- אם גם יצחק וגם עשו לא יהיו בחיים, יזכה יעקב בדירה.
