|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שטרודל אמיתי בירושלים העתיקה
|
יום חם בירושלים ● בסמטאות השוק מזיעים ורק יריעות הבד המכסות את הסמטאות מאפשרות ללכת בשעות לפני הצהריים הקשות ● פני מועדות אל ההוספיס האוסטרי, שכתובתו הרשומה אצלי: ויה דולורוזה פינת רחוב הגיא ● אכן, היום זו הליכה של ויה דולורוזה
|
|
גג ההוספיס האוסטרי. השטרודל משכנע [צילום: יאיר דקל ]
|
|
|
|
|
מפעם לפעם אני נעצר לשאול את מי מבעלי החנויות את הדרך אל ויה דולורוזה. כולם יודעים. כדי לדייק, אני שואל כמה מהם איפה רחוב הגיא. אף אחד לא יודע.
לבסוף, שאלתי היכן האוסטריאן הוספיס. כולם ידעו. 42 שנה שאנחנו מחזיקים בירושלים ואת רחוב הגיא לא מכירים. עובדה.
הייתי בביקור בירושלים ואני יודע שהעיר מלאה הפתעות ופינות נסתרות. בחוברת החיים הטובים, שנועדה לפנסיונרים, מצאתי כתבה של ד"ר אדם אקרמן המשבח את ההוספיס האוסטרי, שבו ביקרו בעבר הקיסר פרנץ יוזף ואשתו סיסי ובו אפשר לקבל את השטרודל הכי אוסטרי בירושלים. הסתקרנתי. אחרי 155 שנה הגיע הזמן שגם אני אציץ במעוז החוצלארצי הזה.
במרכז הויה דולורוזה, בפינת רחוב הגיא, עומדים שני אנשי משמר הגבול ליד מחסום שחוצה את הרחוב בחלקו. בחום הלוהט הם מתייבשים ליד המוני תיירים וגם מעט ישראלים. מאחורי גבם קיר חומה, שלא שמתי לב אליו בכל פעם שעברתי בדרך היסורים. הפעם, חיפשתי ומצאתי.
חומה ושער מתכת כבד נבנו כאן. שלט קטן מגלה שהגעתי אל מעוז השטרודל ונזקקתי לפעמון כדי להיכנס אל המצודה.
עולים במדרגות ועוד מדרגות ומגיעים לקבלה של ההוספיס. זה עדיין מלון ששמר על צביונו כפי שנבנה בעבר כמלון בירושלים. אלפים רבים עוברים בצומת הרחובות הסואן תמיד ונדמה לי שאיש לא שם לב, כמוני, לאכסניה. בפנים, מאחורי הקבלה מסתתרת הקפטריה, שבה רבים הצליינים, אך גם מעט ישראלים. ההזמנה הקבועה: קפה עם שטרודל.
ליד הדלפק צעירה בלונדינית. היא דוברת גרמנית וקצת אנגלית. עברית? מה פתאום?... אחרי שהיא גובה את הכסף - הרבה יותר יקר מבתל אביב - היא מפנה אותי אל שני תושבי ירושלים המזרחית דוברי עברית ברורה. לא, הם לא מן הרובע היהודי.
הקפה ומאפה באמת יוצא מן הכלל. אינני יודע אם הוא אוסטרי, כי בווינה לא הייתי, אבל השטרודל באמת משכנע.
מן הקפטריה יצאתי אל גן שבו עצים מצלים, משיבי נפש בעיבורה של עיר האבן. החומה מסתירה את העצים מהולכי הרגל בחוץ והשטרודל משיב נפש גם הוא.
גילו את אוזני, שכדאי לעלות לגג ולצפות ממנו על גגות העיר העתיקה. מראה מיוחד. עליתי שתי קומות במדרגות המעייפות ביום הקיצי. רק כשירדתי, גיליתי שיש מעלית נסתרת למחצה ואפשר להגיע אל תצפית הנוף גם בלי מאמץ.
אדע לפעם הבאה...
בסמטה בשוק
ראיתי בשוק העיר העתיקה מגיע מולי איש במלוא ימיו, זקנו הגדול מטופח ושפמו עשוי.
הרהור חלף בראשי: האם כיפה על ראשו והוא יהודי דתי, מאנשי שלומנו, או שראשו מגולה והוא פנאטי פלשתיני, רחמנא ליצלן, ועלול לפגוע ביהודים חפים מפשע? חלפתי על פניו וראיתי שראשו מגולה, אבל המעבר עבר בשלום.
תודה לאל.
|
| תאריך:
|
23/08/2012
|
|
|
עודכן:
|
23/08/2012
|
|
יאיר דקל
|
|
שטרודל אמיתי בירושלים העתיקה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עודד ומלכה
|
2/05/14 17:16
|
|
"מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק, וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה" (ויקרא י"ט ל"ו-ל"ז). מפשטם של הפסוקים נראה כי שמירה מוקפדת על אמינות כלי המדידה כמוה כשמירה על כל חֻקֹּתַי ועל כל כל מִשְׁפָּטַי, משל אמרו כי זיוף כלי המידה הוא תמיד בסתר ואם אדם נשמר מזיוף משקולותיו, ואיפה שלו היא איפה, והין שלו הוא הין, הוא מעיד על אמונתו באלוהים שציווה על עשיית הטוב והישר, ואם לאו והוא מזייף מפני שאינו חושש מעין רואה ומיד הרושמת כל מעשיו בספר, וכופר בתוכו בכל אפילו אם לבר הוא מקיים כביכול הכל.
|
|
|
|
|
אחרי שהובהר בפירוש זה כי ליבת היצירה עוסקת בשאלת התכלית, שאדם צעיר צריך לקבוע לקיומו מבין שתי האפשרויות הסותרות: בין מיצוי "החיים היפים" מיד, בהווה, לבין השקעת מאמץ לרכוש תחילה, בהיותו צעיר, את ההון אשר יאפשר לו לחיות "כאוות נפשו" בבגרותו - ניתן כעת להבהיר את תפקידם בעלילה של שני וינאים אחרים, פריץ אנקר ופליקס פון-ברונהוף. שניהם משתייכים לשכבת הממון והאצולה של וינה ושניהם קושרים את אומללותם לעובדה, שהינם צעירים "בלי כל כובד" (128), אשר "חיים ללא תכלית" (191), אחרי שהמשפחות שלהם הועידו אותם למלא תפקיד מסורתי שעבר בירושה מאב לבנו במשפחה.
|
|
|
|
|
לפני כשלושים שנה, בשנת 1984, יצא לאור הרומן "סוף דבר". מאחר שמחברו, יעקב שבתאי, נפטר שלוש שנים קודם לכן, התעורר ויכוח בעיתונות הספרותית, האם הייתה הצדקה למהדירי הספר, דן מירון ועדנה שבתאי, להדפיס כספר כתב-יד שהסופר לא הספיק להשלימו בחייו.
|
|
|
|
|
השתוללות של מחירים מאפיינת בימים אלה, של סוף עונת תיירות הקיץ, את השוק הפרוע של כרטיסי הטיסה, המתנהל חופשי-חופשי בגלוי על-ידי חברות התעופה בארץ. בשוק הפרוע הזה ניטשים קרבות כבדים על רכישתו של כל לקוח פוטנציאלי, אבל עם פער מחירים משווע בין כרטיס לכרטיס, שאין לו, בעצם, שום הצדקה הגיונית. הדברים הגיעו ממש אד אבסורדום, כאשר שוק מכירת הכרטיסים מתנהל כאילו בידי ספסרים.
|
|
|
|
|
לפני מספר שבועות פרסם הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח (oecd) בשיתוף עם ארגון המזון והחקלאות (FAO) דוח על חקלאי ישראל בהשוואה לעמיתיהם שארצותיהם חברות בארגון. ארגון ה-oecd מפרסם מעת לעת דוחות השוואתיים בתחומים שונים של המדינות החברות בארגון, ובמרבית הדוחות הללו מצבה של ישראל עגום.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
