הסגת גבול עריכת הדין? - לרגולטור הפתרון

השערוריות החשבוניות שפרצו בעשור וחצי האחרונים שחלקם נגמר בפירוקם של תאגידים בארץ ובעולם (אנרון, וורלדקום, בנק למסחר) הביאו לשינויי חקיקה שהוחילו תמורות של ממש ברגולציה על חברות וגופים ציבורים.

בעוד שבעבר הרגולציה התמקדה בעיקר בבחינת עמידת התאגידים בהוראות בעת מתן רישיון ו/או אישור (כגון ניהול תקין) ובקבלת דיווחים, כיום מתמקדת הרגולציה בפיקוח יעיל על ההתנהלות התאגידים תוך הטלת סנקציות מנהליות ואחרות על אלה הסוטים מהכללים.

תמורות אלה יצרו מינה וביה מציאות משפטית בהם נושאי משרה בתאגידים, יכולים למצוא עצמם לא רק עומדים בפני אישום פלילי אלא אך בפני בית דין מנהלי, שבסמכותו להטיל עליהם סנקציות אישיות. מנתונים שפרסמה הרשות לניירות ערך עולה השימוש בכלי האכיפה המנהלית הולך ומתרחב, וכבר הוטלו על תאגידים קנסות בסכומים גבוהים.
אך לא רק "שוט" מציבה הרגולציה אלא גם "גזר" ובשנים האחרונות אנו עדים למציאות בה רגולציה, כדי לתמרץ תאגידים לפעול כיאות, מקנים "חסינות" מפני הטלת סנקציות לאלה שהטמיעו ויישמו אמצעים שאמורים להבטיח ציות לחוקים. הרגולטור אף פרסם, כדי להבטיח שהאמצעים הללו לא יהיו בבחינת "קישוט ארגוני", קריטריונים להכרה בתוכנית אכיפה פנימית שמשמעותם דה-פקטו שרק מי שעומד בהם ייהנה מחסינות.

כפי שניתן לראות, לעריכת תוכנית אכיפה פנימית עשויה להיות השלכה הרת גורל לבכירים ואף לתאגידים עצמם, וזאת מכיוון שמתוכנית שלא תוכר תישמט הגנה פרוצדוראלית חשובה זו שלעתיים עשויה להיות הדבר היחיד שיעמוד בינם ובין הטלת אמצעי אכיפה ע"י בית דין המנהלי.

'גלגל הצלה' עבור בכירים בתאגידים

מעצם הגדרתה, תוכנית אכיפה פנימית חייבת להישען על בחינת הוראות הדין החלות על התאגיד, וקביעת פרקטיקות המבטיחות כי אכן התאגיד מציית לחוקים. מכיוון שכך הכנת תוכנית שכזו, הנשענת על תוצאות סקר ציות שתכליתו מיפוי מערך הנורמות השונות החלות על התאגיד, מחייבת בידע משפטי נרחב. לא זו אף זו, מכיוון שתוכנית זו מהווה כאמור 'גלגל הצלה' עבור בכירים בתאגידים, עורכי התוכניות הללו חייבים להיות לא רק בעלי ידע משפטי אלא גם בעלי אוטוריטה בהגנה על אלה בערכאות שיפוטיות ומעין שיפוטית.

כדי להגן על הציבור ולהבטיח שאזרחים יוכלו לעמוד על זכויותיהם, הגביל המחוקק את היכולת לייצג בפני " אנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית" לעורכי דין ואף קבע כי הגבלה זו תחול גם על מתן "ייעוץ וחיווי משפטיים". מכיוון שכך, ומכיוון שעריכת סקר על הנורמות המשפטיות החלות על תאגיד, כל שכן מתן הגנה בפני ערכאות שיפוטיות ומעין שיפוטית, מחייב בידע מקצועי ייחודי, ניתן היה לצפות כי שירותים אלה יוצעו רק על-ידי עורכי דין, אך לא כך היא. חיפוש בגוגל מעלה כי ישנם משרדי יעוץ שונים המספקים שירותים אלה, ואף שירותי "סקר ציות", למרות שתחום זה הנו משפטי אופן מובהק, מוצע אף הוא על-ידי כאלה שאינם עורכי דין.

למן חקיקתו של חוק יסוד חופש העיסוק אנו עדים לכך שהמטוטלת נעה משמירה על הערך המוגן שבבסיס ההגבלה אל עבר השמירה על הזכות החוקתית, כך שיתכן ותביעה להסגת גבול המקצוע בגין תוכנית אכיפה פנימית נראית הזויה. מכיוון שכך יתכן שרק כאשר תוגש תביעה בעילה של רשלנות מקצועית בגין מתן שירותים אלו על-ידי כאלה שאינם עורכי-דין, או אז תשאל השאלה - האם אין זו פעולה שהתייחדה למקצוע עריכת הדין? ואולי לא יהיה בכך כל צורך והרגולטור שזימן לנו את האתגר יישב סוגיה זו על-ידי קביעה כי תוכנית אכיפה פנימית תוכר, בין היתר, כאשר היא נערכה על-ידי בעל מקצוע שפעולות מעין אלה נתייחדו לו בדין.