יום אחד ארור בחודש ספטמבר

בשבוע הבא יצויינו 40 שנה לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן 1972, ולכן בשבועות האחרונים עורך השבועון הגרמני "דר-שפיגל" תחקיר מקיף אודות הפרשה הנוראה.

בחלק זה של התחקיר הממשל המערב-גרמני קיים קשרים ענפים עם בכירים בארגון הטרור "ספטמבר השחור". כך,למשל, מתברר ששמונה חודשים לפני ביצוע פיגוע הטרור נפגש שגריר גרמניה בלבנון וולטר נובק עם מייסד ארגון "ספטמבר השחור" יוסוף א' נג'אר. באותה פגישה הציע נובק הסכם ארוך טווח אשר עשוי לחזק את הקשר שבין ממשלת גרמניה לארגון הטרור, אשר במרכזו הגרמנים דרשו מארגון הטרור להימנע מביצוע פעולות טרור בשטחי המדינה, בתמורה לתמיכה פוליטית באשף. כשבוע לאחר מכן חיסלו סוכנים ישראלים את א-נאג'ר.

כמוכן, פורסם בשבועון, כי על-פי הפרסום בעקבות המגעים עם הארגון, הקפיא הממשל הגרמני את החקירה הפלילית נגד רוצחי 11 החללים במינכן. וכן הגרמנים הוסיפו חטא על פשע כאשר בכירי ממשל ואנשי מודיעין גרמנים נפגשו עם דמויות נוספות בארגון "ספטמבר השחור" ודאגו לשדר הזדהות עם הסבל הפלשתיני.

לפי ה"דר שפיגל", ממשלת גרמניה לא הגדירה רשמית את הפיגוע נגד המשלחת האולימפית של ישראל כמעשה טרור ממניעים פוליטיים ואנוכיים.

התגובה הישראלית לאירוע

היום התיר ארכיון המדינה לפרסם מסמכים סודיים ופרוטוקולים אשר נרשמו בישיבת הממשלה שנערכה בעקבות אירוע הטרור. המסמכים מתארים בלבול וכעס בקרב בכירי מערכת הביטחון בישראל, וכן קבלת ההחלטה התמוהה להטיל את האחריות על אירוע הטרור בידי הגרמנים ולא לעשות דבר אשר ימנע את הטבח מבעוד מועד.

יפה עשתה גולדה מאיר אשר שלחה את "המוסד" לחסל את בכירי ארגוני הטרור בעקבות אירוע מזוויע זה.

פירוט המסמכים:

בין המסמכים שהותרו לפרסום: הידיעות הראשונות על ההתקפה במינכן, אשר הגיעו במברק למשרד החוץ, מהשגרירות בבון בבוקר הטבח והופצו אל ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, שר החינוך יגאל אלון ושר הביטחון משה דיין ופרוטוקול ישיבת הממשלה שכונסה, בה מסר שר החוץ אבא אבן את ההנחיה הראשונה לשגריר ישראל בבון, על פיה, ממשלת ישראל אינה נכנסת למו"מ עם המחבלים ומצפה מממשלת גרמניה לחלץ את בני הערובה בשלום.

בין היתר, נחשפה התגלגלות העניינים לאחר ישיבת הממשלה וההחלטה לשלוח למינכן את ראש המוסד צבי זמיר כנציג ישראלי שיתדרך את הגרמנים. כמו-כן נחשפו מסמכים אודות התגלגלות העניינים והמגעים של ממשלת גרמניה עם החוטפים כולל התגובה לדרישת ישראל להפסיק את המשחקים עד שיובטח שלומם של הספורטאים.

בנוסף לכך, הותרו לפרסום רישומי הדיווחים שנמסרו למשרד החוץ מפי השגריר בן-חורין, אשר מעידים על הדרמה שהתרחשה בניסיונות חילוץ בני הערובה הישראלים, וכן מעידים על הבלבול הרב ששרר ועל המידע שלקה בחסר.

כמו-כן, הותרו לפרסום מסמכים הנוגעים להשעיית המשחקים האולימפיים וקיום טקס אזכרה למחרת היום לכל הנרצחים בטבח. מסמכים נוספים אשר נחשפו מתמקדים בדיונים שלאחר האסון והשפעתו על היחסים עם גרמניה המערבית.

השאלה הנשאלת: האם הלקח נלמד בעקבות אירוע קשה זה? מבחינת העולם כנראה שכן, מבחינת ישראל - קשה לדעת.