כולנו אחראים

הברית, שקראנו בשבוע שעבר בפרשת "כי תבוא", היא ברית שבועה, המתייחסת לכל יחיד בקהל ישראל. משום כך נאמרו האזהרות והקללות בלשון יחיד.

בפרשה שבאה אחריה, פרשת "ניצבים", המתחילה בספר דברים כ"ט 9, הברית נאמרת בלשון רבים, זו ברית לכלל עם ישראל. זו ברית שבמרכזה הערך הסגולי של חברה - הערבות ההדדית. מכאן האמירה הנחרצת "אתם ניצבים היום כולכם", כולנו ממונים וכולנו אחראים זה לזה.

המילה "כולכם" מחייבת את כולנו לעיקרון של הערבות ההדדית כלשון פסוק 10: מ"גרך אשר בקרב מחניך, חוטב עציך עד שואב מימך". הימים האחרונים מורים על מגמות מסוכנות במציאות הישראלית, בה מרחפת תחושת היעדרות של המחויבות לערכי הערבות ההדדית. תחושה זו היא מנת חלקם של מאות משפחות עובדים, שערב החג הם ניצבים אל מול מכתבי פיטורים, כשבדרך ניצבים כבר עובדי "פיניציה" ומעריב.

האדם נדרש להכרעה בין טוב ורע

המילה "כולכם" מורה, שחובת האחריות והערבות מוטלת על כולנו. כולנו ערבים למציאות העגומה, שהשליכה מבתיהם אלף משפחות מתחילת השנה, כי לא עמדו בהתחייבויות לבנק משכנתאות.

כולנו אחראים לכך, שאלף שש מאות עובדי עיתון מעריב ימצאו עצמם מפוטרים, ולא יזכו לקבל פיצויים, כי התמוטט מגדל בבל של הון מסוחרר, כתוצאה מסתירות מבניות בשיטה כלכלית, שלא מנענו את קיומה, וגם סרחה בכך שלא הופרשו במהלך השנים כספים כחוק לקרן פיצויים.

כולנו אחראים, כשארבע מאות וחמישים עובדי מפעל הזכוכית "פיניציה" יקבלו אגרת שנה טובה בדמות מכתבי פיטורים מהעבודה ופיטורים ממתן אפשרות לפרנס את משפחותיהם. כולנו אחראים, שנתנו להון להכתיב איך יתנהלו חיינו החברתיים והכלכליים בידיעה, שהוא בנוי על כרעי סתירות מבניות של שיטה, המעדיפה את ההון על פניו של הון אנושי עובד וחי מיגיע כפיו.
יש מי שהאחריות שלו היא מנהלית. יש מי שהאחריות שלו היא בהפקרת האדם העובד, ויש מי שהאחריות שלו היא בחובה לגלות סולידריות במאבק חברתי נמרץ ותקיף, שימנע אפשרות של פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בהון האנושי של החברה.

בפרשת "ניצבים" האדם הוא קברניט של חייו, אדון לגורלו, מכריע הכרעות מרכזיות ונושא באחריות להן. האדם עומד כל יום בפני בחירה - הוא מיועד לחופש הבחירה.

בפרשת "ניצבים" האדם נדרש להכרעה בין הטוב ובין הרע. ההכרעה שלי לצד הטוב מעוגנת בדברי הנביא מיכה בפרק ו' פסוק 8: "הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט, אהבת חסד והצנע לכת...".

אינני נדרש לריטואל של צום, מזבחות ועינויי הגוף. אני נדרש רק למעשה החברתי הטוב של משפט, אהבת חסד וצניעות. אני מאחל לעצמי, שיעמדו לי הכוחות להיות ניצב גם בשנת תשע"ג בין הנאבקים ליישומם של שלושת תמרורי הדרך שהציב הנביא מיכה.