רוץ - אוסלו חזר

ראו, ראו איך הראש של אוסלו חוזר, ובגדול. כל כך בגדול, ששרון יכול בהחלט לומר לפרס ולביילין: "קוטני עבה ממותניכם"! שאתם הכנסתם לארץ על תקן סוס טרויאני בסך הכל ארגון טרור, ואני מכניס חיל פרשים שלם של סוסים טרויאנים, את הצבא המצרי! "שאתם עצמתם עין כאשר ערפאת, ממש ביום בואו, הבריח במכוניתו טרוריסטים מרצחים שכניסתם היתה אסורה, ובמסוק שלו הבריח נשק, בתחילה טפין-טפין עד שהטפטוף הפך לזרם גדול, ממוסד, בים, ביבשה וגם מתחת לאדמה. השב'כ דיווח, הצבא ראה ואתם - למען "השלום" - נסחפתם לאבסורד הזה, שיש לתת להם להתחמש בכלי-מלחמה - למען השלום!

אנחנו טענו נגדם כל הזמן "אל תתנו להם רובים" וכוונתנו היתה לאלפי הקלצ'ניקובים ששלטונות אוסלו הנפיקו להם במו ידיהם. אבל האוסלואידים ועושי דברם, הלא הם כל צה"ל, כל השב"כ והמוסד והמשטרה, שכולם התקרנפו - עובדה, איש לא התפטר! - האוסלואידים "נתנו" להם גם מרגמות עם פצמ"רים, מטולי ר.פ.ג'י. ונשק אנטי טנקי אחר, וגם טונות של חומרי נפץ, ועוד ועוד כל מה שכבר הספיק לרצוח 1,500 נפשות ולפצוע אלפים רבים. רק וועדת חקירה תוכל לקבוע, מתי לראשונה ידעו קברניטי אוסלו על המנהרות, ובכל זאת - שתקו והשתיקו, מפני שבמוחם המופרע הנשק הזה הצטייר "כנשק-שלום", כמו שחלליו נקראו על ידם "קורבנות שלום".

מאוחר מאד, מאוחר מדי, התעורר עם ישראל והעיף אותם מן השלטון - חבל שאי אפשר היה לשפוט אותם ולהעיף אותם לכלא - ובחר תחתם באריאל שרון כאנטי-תיזה לאוסלו, כמי שהצטייר, שחשיבתו והשקפת עולמו הם ההיפך הגמור, הקוטב הנגדי של אוסלו.

אנחנו יודעים היום ששרון רימה אותנו, והוא האיש שגם מציל את אוסלו וגם מתכוון להביא את תכנית החורבן הזאת ליעדה הסופי, מדינה פלשתינית בכל יש"ע, ובירושלים, על חורבות ההתנחלויות, עד האחרון בהן.

היום שרון יכול לומר: אכן, קוטני עבה ממותניכם, שאני מביא עליכם סופר-אוסלו, מגה-אוסלו.

אם היה צריך לראיה או להמחשה, שאוסלו אינה רק תכנית "מדינית" (רחמנא ליצלן), אלא קונספציה, תפיסה, הלוך רוח ומיבנה נפשי, נתן לנו שרון את התובנה הזאת בפרשת הטבח בסיני.

שרון יודע, מי ומה הם המצרים, הלא הוא נלחם בהם בכל המלחמות. הוא יודע על החרם הטוטלי שהם הטילו עלינו - במסחר, בתעשייה, בתיירות, באקדמיה, בכל המקצועות החפשיים, בניגוד להסכם השלום; הוא יודע על איבתם, עויינותם וחתירתם תחתנו בכל פורום דיפלומטי ובינלאומי; הוא יודע על ההסתה בסרטים, בעיתונים, בספרים בקריקטורות שלהם, שאינה נופלת מן ההסתה הנאצית, פשוטו כמשמעו; הוא יודע שהמצרים בונים, מאמנים ומשכללים צבא אדיר, מצוייד בנשק המערבי הכי מודרני, והם בפירוש אומרים (למי שאינו מבין את זה מעצמו) - שהוא מכוון נגד ישראל; הוא יודע, שדעת הקהל המצרית ובראשה כל האינטליגנציה מתייחסת אלינו כמוקצים מחמת מיאוס וגם כאויב, אויב ממש; הוא יודע על עזאם עזאם; הוא יודע על השגריר שהחזירו כדי לשדר עוינות ואויבות; הוא יודע שרגלו של מובארכ אינה דורכת כאן. הוא יודע שכל אלה הן הפרות גסות של הסכם השלום.

ועיקר העיקרים, הוא יודע כל הזמן - איך המוות מוזרם אלינו ממצרים דרך המנהרות. הלא האונייה קרין איי שנשלחה אלינו על-ידי אירן, משולה לטיפה בהשוואה לים הגדול של נשק ותחמושת וחומרי נפץ וחבלה שמצרים מזרימה למחבלים דרך המנהרות! כן, מצרים, שלטונות מצרים הם העושים זאת! מצרים היא מדינת-משטרה, ובעוד השמאל טוען שטרור אי אפשר להדביר ולעקור מן השורש, מצרים עשתה זאת - במסע אכזרי של דיכוי, הריגות ותליות ובעזרת שרותי הביון שלה שהתמחו בהדברת טרור. לכן, צריך להיות מטורף-טעון-אישפוז להאמין, שניתן להכניס אל מצרים את כמויות הנשק האדירות המזינות מלחמה שלמה, לשנע אותן בתוך המדינה, לאחסן אותן, לחפור את המינהרות ולהעבירן לתוך ארצנו כדי לנהל באמצעותן את המלחמה כולה.

צאו וראו, איך אנחנו תוקפים ללא הרף את סוריה, על כך שהיא מאפשרת העברת נשק לחיזבללה מאירן. כשעושים זאת המצרים, ובקנה מידה אדיר, ותוך כדי מלחמה פעילה - שרון עוצם את שתי עיניו, ממש כשם שפרס ורבין לא רצו לראות איך ערפאת הפר את הסכמי אוסלו למן הרגע הראשון.

אינני מתיימר לנסות להסביר את התופעה הזאת של הונאה ואשלייה עצמית, החשכת השכל, שיתוק ההכרה, ביטול השיפוט. זאת יעשו פסיכיאטרים, רופאי נפש, וגם חוקרי המנטליות הגלותית : איך כל הגאונים ונושאי פרסי נובל, סופרים, פילוסופים, חוקרים, מומחים לנפש האדם, גילו עולמות שלמים ורק את מה שהתרחש מתחת לאפם ממש - לא ראו, לא רצו לראות, עד שבלעה אותם אושוויץ.

אם הבלגת שרון על מעשי המצרים כל ארבע שנות המלחמה היא "אוסלו במיטבה" או ב"מירעה", תכניתו לרוקן את חוף עזה מיהודים - במדים ובלא מדים - ולמלאו בצבא מצרי, או גרוע מזה - צבא פלשתיני באמון ובפיקוח מצרי, שייכת למעשי הטירוף שאותם אני מתייק תחת הכותרת "האגף הסגור" - במוסד לחולי נפש. פייסל חוסייני, שם רשעים ירקב, הכריז בערוב ימיו בפירוש: אוסלו היא סוס טרויאני.

כדי להבין את מלוא עומקו של הטרוף, צריך ללמוד, מה קרה שם בטרויה. עשר שנים צר הצבא היווני על העיר, ולא יכול לחומותיה. בסוף עשה עצמו כנסוג והשאיר לטרויאנים "מתנה" בצורת סוס עץ ענק, שניתן להחביא בתוכו יחידה צבאית שלמה. הסוס היה כל כך גדול, שכדי להכניסו לעיר, היו צריכים להרוס חלק מן החומה. זעקה קסנדרה, בת המלך: מטורפים! מה אתם עושים? אבל לא רצו לשמוע, והסוף ידוע.

ומה זה, ששרון אומר שמי שאחראי להברחת הנשק במנהרות, הוא יקבל לידיו את הרצועה כולה, כולל ציר פילדלפי שמתוכו אנחנו מנסים למנוע את ההברחות? החתול ישמור על החלב? הנשק אמנם לא יזרום עוד מתחת לאדמה, לא יהיה צורך! הוא יגיע באוויר דרך נמל התעופה דהנייה, בים ובכבישי היבשה! וכשזה יקרה, מה נעשה? נכריז מלחמה על מצרים? ובכל זאת, כל תכנית ההינתקות בנוייה על ההנחה שמצרים ישמרו על ביטחוננו. פרס ורבין הטילו את התפקיד על ערפאת, וסופם שמילאו את בתי הקברות, שרון עושה זאת עם מצרים. הוא מביא את המעצמה הצבאית הערבית הגדולה ביותר לשערי אשקלון.

אלה המכונים: "פושעי אוסלו", הם כייסים קטנים ליד המגה-פשע הזה! ובכל זאת, מרבית השרים והח"כים, אם לא כולם, יצביעו היום אמון בשרון, כאלו היו דחלילים או פוחלצים, לא ייצורים חושבים.

אם כל זה אינו מספיק, בא דם נרצחי טאבה וראש השטן (איזה שם מתאים!) כאותה הכתובת על הקיר, לשלוח אלינו אזהרה אחרונה לפני שנעשה את הצעד המכריע לתוך התהום. דא-עקא, הכתובת אמנם הופיעה - אבל שרון מוחק אותה! עדי ראייה מן השטח סיפרו, איך מנעו שלטונות מצרים מעבר אמבולנסים ופארמדיקים, ציוד כבד ומפעיליו, אל תוך השטח במשך לילה שלם, איך מנעו כל אותו הלילה הגעת עזרה אל ראש השטן, איך גילו - אני מצטט "אטימות", "התעלמות", "אי התחשבות", "יחס גס", "גרירת רגלים". וזאת, בשעות הקריטיות ביותר להצלה. כל הלילה מיום ה' ליום ו' היתה סיני כקבר יוסף וכראס בורקה. ואם לאחר מכן קם אותו "שיתוף פעולה", נפלא עם המצרים ששרון כל כך משתבח בו, מי יודע אילו לחצים הופעלו לשם כך. ומי יודע , אם מצרים לא עשתה לעצמה את החשבון, שהתנהגות נאצית מדי עלולה לקלקל לה את תכניתה להשתלט על רצועת עזה.

הכתובת על הקיר היתה כפולה: היחס העוין של החיילים המצרים (אחד מהם אמר: לו יכולתי הייתי הורג אתכם), והיחס האוייב של ממשלת מצרים, בכל השעות היקרות שבהן היה אפשר להציל עדיין חיי אדם.

ועתה: לא רק שכל זה לא שיכנע את שרון לרדת מתכניתו המטורפת להכניס את המצרים לרצועה, הוא אף מראה שוב, עד כמה התואר "דיקטטור" מתאים לו. הוא גורם לכך, שהאמת על התנהגות המצרים תיקבר עמוק באדמה, יחד עם הקורבנות. משרון יצאה הפקודה "חשוב, שלא תישמע ביקורת על שיתוף הפעולה עם המצרים", ומיד התיישרו חברי ממשלת-הבובות שלו.

סילבן שלום התפעל: "כניסת כוחות זרים למדינה ריבונית אינה עניין של מה בכך", ולימור לבנת ליקקה את השפתים: "המצרים פעלו באופן ראוי, כמיטב יכולתם". וגם הפרשנים והידעונים מן האקדמיה והתקשורת התיישרו מיד והמציאו הסברים מלומדים: "הביורוקרטיה המצרית", "קשיים בתקשורת", הבדלה תרבית" , "הבדלי מנטליות", "ההנחיות מקהיר לא הגיעו לשטח", ועוד ועוד.

כשבחסות הצבא המצרי תהיה חלילה בריחה המונית מן הנגב והדרום, זיכרו את המלים האלה: אלה יהיו המלים להסביר את הקטסטרופה הבאה!

תלמידי מדע המדינה יכולים לקבל כאן שיעור לדוגמא, איך מדכאים מידע, איך מחפים, מטשטשים ומטייחים את העובדות, איך מציירים תמונת עולם שיקרית כדי להתאימה לגחמותיו ולטירופיו של דיקטטור.

זה מתרחש לעינינו, היום הזה, ואנחנו שותקים. אני אומר אנחנו, מפני שגם מתנגדי תכנית ההינתקות אינם אומרים את האמת. "האהבה תנצח", אחים מגוש קטיף? השקר מנצח! ההינתקות קורעת את העם? ביג דיל: היא רוצחת את העם!

ואת כל זאת אינכם מוכנים לומר, אפילו היום. וכך מוכחת אמת נוספת, שבכל דיקטטורה גם העם נושא בחלק מן האשמה. העם המאפשר את צמיחתו של הדיקטטור, עד שנעשה מאוחר מדי.