בשלהי שמחת תורה

המשורר אבא קובנר כתב משפט, שעבורי הוא מאוד משמעותי - "ההלכה היא בשבילי מקור השראה ולא מקור סמכות". משפט שליווה אותי במהלך חג הסוכות וחג שמחת תורה. זו גישה המובילה אותי לראות בתורה ובהלכה נכסים רוחניים יקרים בחייה של היהדות. נכסים המעניקים מתן בכורה למוסר ולא לפולחן ולטקס. גישה הפותחת שער לפלורליזם מכבד זרמים וגישות.

זו גישה המובילה אותי לאמץ יחסי גומלין בין התרבות היהודית ובין נכסים רוחניים בתרבות העולם. גם אם אינני מתלהב מנחלי הדמים, בציווי להקריב שבעים פרים בחג הסוכות, הרי אינני יכול להישאר אדיש לנוכח העובדה, שמעצבי המסורת של היהדות ביקשו קורבן שבעים פרים למען שלומה של האנושות כולה, למען כל עמי העולם, למען כל ברואי בצלם.

במתח שבין המאמצים את "עַם לְבַדַד יִשְׁכּוֹן וּבַגּוֹיִים לֹא יִתְחָשַׁב" (במדבר כ"ג 9) ובין "כִּבִנֵי כּוּשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׁרָאֵל...הֲלוֹא אֶת בְּנֵי יִשְׁרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, פְּלִשְׁתִּים מִכַּפְתּוֹר וְאָרָם מקיר" (עמוס ט' 7), אני עם עמוס.

יהדות של חסד

בחג הזה אני מאמץ את הקריאה המופנית אלי מספר דברים ט"ז 11 הדורשת ממני - "חַג סֻכּוֹת תַּעֲשֶׁה לְךָ...וְשָׁמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ , אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתְּךָ וַאֲמָתֶךָ...וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה...".

בחג הזה אני מאמץ את הגישה של חברה, המבוססת על אדנים של שוויון חברתי, חפה מכל שנאה לזר, רואה בו כאזרח הארץ הזו - אני והגר מחויבים - "שִׁבְעַת יָמִים תָּחוֹג לה' אֱלוֹהֶיךָ בַֹמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'..." ( שם 15). יתרה מזאת דורשים ממני מוסרית וערכית לזכור, "כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שם 12), ורגישות זו מחייבת אותי במיוחד כיום.

חשוב לי, שהיהדות תונצח בין עמי העולם כיהדות של חסד, כיהדות של ראיית כל ברואי בצלם באותה דרגה ולא בבחינת מי ש"בַּגֹויִים לֹא יִתְחָשַׁב" (במדבר כ"ג 9).

חשוב לי, שהיהדות תונצח כשגרירה המייחלת בתפילה ובמשאלה לממטרי גשם על אדמה צמאה למים, כשגרירת שלום בין עמי העולם שייכתתו רובים לאתים ופצצות מגורענות למזמרות, שהיהדות תונצח כשגרירה הנושאת צעדים מעשיים של בשורה, שלא יישאו יותר גוי אל גוי אימת אטום ולא ילמדו עוד מלחמה.

חשוב לי שבני עמי, אשר ידעו סבל רב כמיעוט לאומי וכזר במהלך היסטוריה ארוכה וקשה של רדיפות חובטות ועוקדות חיים, יפתחו בקרבם רגישות יתרה למיעוט ולזר החי בקרבם. חשוב לי, שנפתח בארצנו ריבונות רגישה למצוקה ולסבל של אחרים, ונסיר מתוכנו את אימת "עַם לְבָדַד יִשְׁכּוֹן וּבַגּוֹיִים לֹא יִתְחָשַׁב". נאמץ ריבונות הכרויה גם לערכים אוניברסאליים והומאניסטיים. באמת ובתמים תהיה זו ריבונות הכרויה וגם רגישה לסבלו של המיעוט והזר בתוכנו.