שיבת עדן

ראשית יש לתהות. מהי גאולה? במובן הדתי שלה, היא בדרך כלל מילה נרדפת לישועה, או לשחרור. עם ישראל שוחרר משעבוד מצרים, ונגאל ממנה, נושע אם תרצו. אך בעיניי יש לדחות את פירוש זה, על-אף שהוא בוודאי נפוץ. גאולת דמים מראה שמדובר במצב אחר. גואל הדם הוא כידוע אדם בקרבת דם ראשונה הרשאי לרדוף אחרי ההורג בשגגה את קרובו, עד אשר האחרון מגיע אל עיר מקלט. אם יגיע אליו קודם – רשאי להורגו. ואיזו מן ישועה יש כאן? האם זהו דרור לצורך בנקמה? האם דמו של ההרוג נושע בעקבות המעשה? קשה לי להאמין. העיקרון המנחה כאן אינו אלא גאולה – היא שיבה למצב הראשוני. בגאולת הדם יש מעין איזון. הסדר, שאומר שמי שלקח חיים, גם אם בשגגה, ראוי לבחינה מדוקדקת אחר חייו.

גאולה נוספת שנפוצה הייתה במאה הקודמת - היא גאולת הקרקעות. האם מדובר כאן בשחרור אדמת ארץ ישראל מידי השבטים שחיו כאן? לא. הגאולה היא של הארץ, ששווה לידינו. זוהי גאולה אמיתית – שיבה למקורות. לכן שיבת ציון בהחלט תוגדר כגאולה. לא רק בגלל שחזרנו הנה, לא רק משום שיהודים רבים שבו אל ארצם, אלא משום שהחזרנו את הריבונות שלנו אל ארץ ישראל.

גאולת עדן

אומרים שבגן עדן היה קל. כל כך קל, שכל מה שהוטל על האדם לעשות היה לעובדה ולשומרה. טיפוח, שימור, בעיקר לא להרוס שוב דבר. לא לאכול מפרי עץ הדעת. ומשחטא אדם הראשון, משהמרה את פי בוראו, הוא קיבל צו הרחקה מן הגן, עם אחריות שילוחית – לשוב אליו ביום מן הימים, כשימצא את קונו גם מבלי לראות אותו. עץ הדעת הביא עמו את הבחירה החופשית, משאדם יודע את ההשלכות של מעשיו, הוא מקבל גם את האחריות עליהם.

תכלית האדם על-פי קהלת היא ידיעת ה': את האלוהים ירא ומצוותיו שמור, כי זה כל האדם. ובגן עדן, הרי, לאדם היה את הכל. ובכל זאת, הוא בחר ללכת נגד הטבע שלו ולהמרות את פי ה'. אז ה' שולח אותו לדרך ארוכה יותר. דרך חתחתים, קשה, מפותלת, מרוחקת מהמקום. כל זאת על-מנת שמתוך העולם הזה, הגשמי, של 'בזיעת אפך תאכל לחם', יגלה האדם את יסוד הבריאה. ככל שעולם החומר והידע מתפתח ומתעצם, כך מתגבר האתגר, וכך גם אנו מתקרבים לשם. הרי מעטים הם האנשים שבזיעת אפם מגיעים אל הלחם. אנו מתפרנסים באמצעות כתיבה, הדפסה, דיבור, בהייה אינסופית במסך. האישה סובלת פחות מהלידה ובוודאי שתלויה פחות בגבר (והוא ימשול בך).

לצד חזונות הנביאים, על שיבת ציון ומלחמת גוג ומגוג המתקרבת לאיטה, יש גם את חזון בראשית, המטרה הכוללת, שהיא שיבת עדן. השיבה להאמין גם בלי לראות. להאמין גם מבלי לשמוע את הקולות. להאמין דרך הטבע, בלי ידיעה מוחלטת. פשוט להאמין.