בעקבות פרסום של עורכת דין לענייני משפחה באתר "גרופון", במסגרתו פורסמו באתר זה "קופונים" לשירותי יעוץ משפטי, פרסמה לשכת עורכי הדין את ההודעה הבאה לעיתונות:

"ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין כבר החליטה בעבר שפרסום קופון לשירותים משפטיים הינו אסור, שכן הוא מהווה הפרה של איסור השידול והפרה של הוראות הפרסומת. בעקבות המקרה הנדון, שהובא לידיעתנו רק היום, פנתה וועדת האתיקה הן לאתר המפרסם והן לעורכי הדין שפרסמו בו בדרישה להסיר את הפרסום, שכן הוא כאמור עובר על כלל האתיקה.

"יו"ר ועדת האתיקה, עו"ד דרור ארד איילון מסר: 'שירותי עריכת דין הם שירותים מיוחדים המבוססים על אמון, וכללי האתיקה אוסרים על סחר בהם כסוחרים במרכולת השוק. ההתפתחות הטכנולוגית אינה משנה את ערכי היסודות של המקצוע עליהם אמונה וועדת האתיקה ובכוונתנו לברר את הסוגיה באופן ממצה ויסודי'".

אין כל ספק כי פרסום הקופונים באופן הזה גורם לזילות המקצוע ופוגע בכבודו. אך מה עם כל שאר דרכי הפרסום הנלוזות של עורכי דין? אין ספק שלעורך דין זכות לפרסם את עצמו, אך עולה השאלה איך. הנה כמה מהדרכים ה"מקובלות" בשוק:

עורכי דין רבים רוכשים מילות חיפוש פופולריות בגוגל: עורכי דין משלמים טבין ותקילין לצורך רכישת מילות חיפוש כגון עורך דין בצירוף המילים "דיני עבודה" או "דיני משפחה" או "רשלנות רפואית" או "ביטוח לאומי" או "אובדן כושר עבודה" או כל צירוף אשר לשיטתם, יוביל אליהם לקוחות. עורכי דין נוהגים לשלם סכומים לא מבוטלים לקידום שמם במנועי החיפוש. פירושו של דבר, הוא שאם תקיש בגוגל את צמד המילים "עורך דין דיני עבודה" או "עורך דין דיני משפחה" או "עורך דין ביטוח לאומי" או "עורך דין מיסוי מקרקעין" או "עורך דין מכר מקרקעין" תקבל את שמות אותם עורכי הדין שיש להם מספיק כסף לדחוף את עצמם קדימה בגוגל.

במילים אחרות, בעוד על-פי המסורת הישנה והטובה, עורך דין הצליח להתפרסם "מפה לאוזן" תודות להמלצת לקוחותיו על שירותיו הטובים, כיום בעל המאה, קונה את הדעה - דעת הקהל. האדם המצוי אל מול שוקת שבורה, לדוגמה כי בן-זוגו הגיש נגדו תביעת גירושין והוא מצוי בשבר ובהלם נפשי, יקיש בגוגל "עורך דין דיני משפחה" ו"יילכד" ברשתו של עורך הדין שהשכיל לדחוף את עצמו בגוגל, בין היתר על-ידי תשלום לגוגל לצורך "הקפצות". האין זה פרסום אסור? כרגע ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין קבעה שלא. כלומר, חרף הדמיון הרב בין לקדם עצמך בגוגל כך שכל אומלל שזה עתה נבגד על-ידי בן-זוגו ומקיש "עורך דין גירושין" יגיע לעורך הדין שקידם עצמו בגוגל, לבין לארוב לחולים בבתי-חולים כדי לפרסם עצמך כעורך דין המומחה בתאונות דרכים ובתאונות עבודה, חרף הדמיון בין שתי צורות השידול, לקדם עצמך בגוגל בלא מעצורים, לא נתפש בעיני הלשכה כשידול אסור, אבל לארוב לנפגעי תאונות דרכים במסדרונות בית-החולים, נחשב גם נחשב שידול אסור.

כי מה עושים עורכי הדין שעומדים במסדרונות בית החולים? הם יודעים שלשם נכנסים אמבולנסים, שם יש נשים שילדו, שם יש חולים ופצועים שלבטח זכאים לתגמולים מחברות ביטוח, והם עומדים במסדרונות בית החולים ומשדלים.

עקב בוטות צורת השידול הזו, לא תמצאו עורכי דין האורבים לפצועים ולנכים במסדרונות בית החולים. אבל האם לקדם את עצמך בגוגל, בבחינת "הכינותי מראש" ו"במקרה עברתי פה", ולהיות הראשון בגוגל, כך שכל מי שנפצע/חלה/התגרש/קיבל עיקול/פוטר מעבודה/יצא בשן ועין מניתוח כושל/עבר תאונה, יקיש ברגע של מצוקה בגוגל את צמד המילים "עורך דין" ו"דיני עבודה", "דיני משפחה" וכולי, ויפול על עורך דין "הכינותי מראש", ש"במקרה" (כלומר תוך תשלום אלפי שקלים) הגיע לעמוד הראשון בתוצאות החיפוש בגוגל. עם כל הכבוד, ואין הרבה כבוד (כי דעתי אינה קובעת), זהו שידול אסור.

זהו אותו אמבוש נלוז של הסתתרות בפינת מסדרון בית-החולים ו"התנפלות" על פצועים להחתימם על טופס פנייה למוסד לביטוח לאומי. אלא שכאן עורך הדין אינו מסתתר בפינת מסדרון בית-החולים, הוא עומד, באופן וירטואלי, בפינת תוצאות החיפוש בגוגל, "הכינותי מראש", "במקרה" עברתי בסביבה, בדיוק כשהאומלל שמתגרש/נפל ונחבל/פוטר מעבודה/נעצר במעצר/הואשם בהעלמת מס עושה גוגל ברגע של ייאוש.

בכל הכבוד, קידום ו"הקפצות" בגוגל, הוא פרסום אסור, לעניות דעתי (ודעתי אינה קובעת, כמובן, אלא דעת הלשכה). ה"הקפצות" בגוגל יוצרות מצג-שווא כלפי ציבור מחפשי עורכי הדין, כי מי ש"יש לו יותר גדול" (היינו: שילם הכי הרבה לגוגל) הוא מי ש"הכי כדאי אצלו". במקום לבקש המלצות מלקוחות קודמים, ולבדוק באופן מושכל את טיב השירות, לקוחות שבויים, אשר ברגע של ייאוש חיפשו בגוגל "עורך דין" ל"גירושין"/"דיני מס"/"מעצרים" - מתקשרים עם עורך הדין ששמו עלה ראשון אל מול מסך המחשב שלמולו הזילו דמעה (משום שבדיוק זומנו לחקירה פלילית/התגרשו/קיבלו הודעה מדאיגה מרשויות המס/יצאו מניתוח בשן ועין וכולי)- עם כל הכבוד (ודעתי אינה קובעת), זהו שידול אסור.