ביברמן? - כן ירבו

ביברמן,? זה לא כל כך רע, כן ירבו.

איחוד מפלגות לבחירות זה יכול להיות רע מאוד לעסקנים והמתפרנסים כקבלני קולות, מדפיסי כרזות, פרסומאים ויחצ"נים. אבל שברירי מפלגות שהשוני ביניהם הוא באיזו מפלגה
יש פחות קרימינלים, או עשירים או דתיים מזרחיים מול דתיים אשכנזים (כאילו שיש לכל מפלגה אל שונה) וכו', מובילים בהכרח לקואליציות של סחטנים גם אם הם מהווים שברירים
קטנים (ברמת הקוואנטים) מתוך אוכלוסיית ישראל.

בארה"ב שהיא הדמוקרטיה הותיקה בעולם (כן, זה נכון), בוחרים בין שני מחנות בלבד. זה לא אומר ששם לאזרחים יש רק שתי דעות מוחלטות וזהו. גם שם יש גוונים שונים, אך הם יכולים ויודעים לחיות בתוך גושים המאפיינים באופן כללי את השקפתם. ואצלנו (במו מאז קין והבל) אנו קמים איש על רעהו והכל מגחמות, אגו וצרות עין (שלא נדבר על האפשרויות להתעשר מהכנסת ו/או מהממשלה, ועל כך יש לנו דוגמאות למכביר).

מה היה רע אם אצלנו היו מתאחדות למספר גושים מצומצם? נניח ימין שיכלול המפד"ל החדשה? החרדיות הציוניות איחוד בין ש"ס לאחרות, במפלגות הליברליות/שמאלניות איחוד יכול להיות מצוין בין "העבודה" "יש עתיד" (של יאיר לפיד), קדימה ואפילו מר"צ? למה לא לאחד את המפלגות הערביות והאנטי ציונית
האחרות? הנה סיימנו עם ארבע מפלגות.

איך פותרים את בעיית האגו? - בפריימריז פתוחים לכל הציבור בלי קשר להשתייכותם הפוליטית של המצביעים. מתוך הפריימריז יוכל לקום גוף (כמו הסנט) שתהה לו השפעה הן על הכנסת והן על הממשלה.

ניתן לשפר עוד יותר את השיטה ע"י בחירות אזוריות, כך שלכל אזרח תהיה נגישות ישירה לח"כ שהוא בחר ולבקר או לשבח אותו על פועלו.

ניתן לחשוב וליצור עוד וריאציות שונות, העיקר שנביא לשינוי השיטה שנכשלה פעם לאחר פעם. אז כל המפלגות שאינן בימין, קחו דוגמה מהמתחרים (אחת הסיסמאות של הקומוניזם/סוציאליזם הייתה "באיחוד כוחנו") ויפה שעה אחת קודם, אחרת הסלעים שנשקו לחלוקי נחל ימשיכו במגמה ובסופם ישחקו לחול.