בלי מכפלה ובלי בושה

אין עוד גבולות ואין עוד כל בושה, כפי שמוכיחה המודעה הזאת. למרות שהכל יודעים כי מערת המכפלה במשך השנה סגורה בהרבה מימי שישי, במיוחד בכל חגי המוסלמים ובמיוחד בחודש הרמדאן, ואי-אפשר להבטיח כי יתפללו 52 שבועות רצופות בכל ערב שבת במערה - מי צריך עובדות? צריך גימיק, עם מה לקנות את ההמונים, והכסף זורם.

אין עוד כל ספק, כי רוב קופות הצדקה של ימינו מטרתן להעשיר את הממונים על הקופות ולא למטרת צדקה. מי שילמד את מה שקורה באותן קופות ויידע כמה התעשרו מהם, יבין, כי כל הגימיקים מטרתם אחת: להעשיר עשירים, וכלל לא לסייע לעניים. כן, אם לא יזרקו כמה פרוטות אז לא יאמינו להם, אז זורקים פה ושם משהו, ואומרים: הנה ראו, חילקנו כסף.

האמת היא שכאשר בודקים מוצאים, שגם אלו שקיבלו הם מקורבים ולא כל מי שצריך באמת. אבל מילא, כאן נוותר להם. המציאות היא, שאלו שעומדים בראש מעוניינים בכסף גדול בשביל שהאחוז שלהם יהיה גדול יותר.

הרעיון של לחלק אוכל לנצרכים הוא הרבה יותר טוב משל האחרים, מפני שזה לא עולה כל כך הרבה. לא צריכים בשביל זה מאות אלפים, אפשר עם סכום קטן להוכיח שחילקו אוכל, אבל לגרוף גורפים בגדול. מי שישים לב יראה, שהקופות הללו מפעילים יח"צנים ומקדמי מכירות. זה הפך להיות עסק כמו כל עסק אחר. לא עוד גבאי צדקה כפי שהיה, אלא משהו גדול הפוגע קשות בקטנים.

בעבר, הקטנים נהנו מאותם גבאי צדקה שכל אחד באיזורו ובתחומו טיפל במי שהיו צריכים. היום הכסף מגיע לארגונים גדולים, שאינם מכירים את כל הציבור אלא רק חלק ממנו, והאחרים נשארים בלי לחם לאכול ובלי עזרה כלשהי. עדיף לתת לגבאי צדקה נאמן, מי שאתה יודע שהכסף שיקבל ילך לצדקה, מאשר לתת לארגונים הגדולים, בהם רוב הכסף נשאר בידי המנהלים, והמעט שמגיע - לא מגיע אל מי שאתה היית מעדיף שיתנו.