הפלשתינים - יודעים מהי בירת פלשתין?

רוב המדינות החברות באו"ם יצביעו בעד הכרתה או הקמתה של המדינה הערבית המוסלמית ה-23, ובעד הכרה בעם הפלשתיני. בין מדינות אלה יושב עם אחד שיודע היטב, שהפלשתינים לא ערבים, ושהשם "פרובינקיה פלשתינא" לא ניתן לחבל ארץ זה על-ידי הערבים, ושבירת פלשתינה היא לא ירושלים - ובכל זאת הוא יצביע בעד השקרים הגדולים של העם הערבי הגדול.

התקשורת הישראלית מספרת לנו שישראל ממש מפחדת ממהלך זה, ומנסה למנוע אותו. מפחדת? למה? למה אין בנו רוח? למה אנחנו לא קופצים על ההזדמנות לפגוש אותם בכל זירה בינלאומית? למה איננו מצהירים שנשמח לבוא לכל בית דין בינלאומי, ולהציג את העובדות האמיתיות? ומה איכפת לנו איזה שם יקראו לעצמם הפולשים והלסטים?

במרחב הזה מתקיימות שלוש מדינות פלשתיניות - האחת בעזה, השנייה בגדה, השלישית בירדן, ובתוך מדינת ישראל יש גם קהילה גדולה הקשורה אלינו מאוד, ובשום אופן לא מוכנה להיפרד מאיתנו, ולהצטרף לאחים הפלשתינים שלהם.

מה כן צריך לעניין אותנו

אותנו לא צריך לעניין מה תעשה הרשות הפלשתינית. שתכריז על עצמה כמדינה או כשלוש מדינות. אנחנו לא ממליכים מלכים, ולא מפילים משטרים. לגבינו, הם כולם אותו דבר, אותו עם המכריז השכם והערב על חיסול האויב הציוני או היישות הציונית, ועל כיבוש פלשתין כולה. כולנו שומעים זאת היטב, אך כל אחד מאיתנו מפרש זאת על-פי נטיות ליבו. עלינו לחדול לאמץ ולחזק צד אחד ולהוריד ולהחרים את האחר, כי כשאנו משבחים ומצדדים באחד מהם, אנו חורצים את גזר דינו, והוא הופך להיות בוגד ובן מוות. וכשאנו משמיצים ומחרימים את האחר, הוא מיד הופך לגיבור והאספסוף הנבער תומך בו. מדוע? כי השנאה ליהודים ולישראל היא נר לרגליהם והיא המנחה אותם בבחירותיהם.

לכן מה שצריך לעניין אותנו היום, זה איך להתכונן לסיבוב הבא, איך להכין הפתעות לצד השני, איך למנוע התחמשות של המדינות הפלשתיניות ושל כל אויבינו הסובבים אותנו. ובעיקר עלינו לשמור שלא יצליחו להתקרב אלינו, לא להירדם בשמירה ולא לסמוך על הסכמים שנחתמו עם משענת הקנה הרצוץ "מצרים". החדירה שהייתה מעזה לפני כמה ימים, היא הפרה בוטה של כל ההסכמים, ובאה להעיר אותנו מהתרדמת ומהרצון הגדול שלנו להאמין שבצד השני יש אנשים המכבדים מילה.

קיומנו בארץ ישראל באמונה

לכל נציגי המדינות שירימו אצבעותיהם באו"ם ויכירו במדינה הערבית המוסלמית ה-23, אני מקווה שאצבעותיכם תרעדנה, ושתשאלו את עצמכם כמה שאלות הרות-גורל, כגון מה מניע אתכם? האם בהכרה בעוד מדינה ערבית אתם פותרים את הבעיה הפלשתינית או את הסכסוך ארוך השנים? האם אתם פוחדים מהכוח הערבי או מחרם הנפט? האם אתם פוחדים מתגובות המוסלמים ומהפגנות טרור בארצותיכם? האם אינכם מסוגלים לסבול קיום יהודי קטן על פני כדור הארץ? האם פלשתינה היא ארץ ישראל, ארץ היהודים ולכן שלחתם אותנו לכאן? האם אתם מונעים משיקולים אנטישמיים או גזעניים חלילה?

אנחנו נצטרך להבין שקיומנו כאן לא תלוי בחסדיהן של החברות באו"ם, ולא תלוי בים האויבים הסובבים אותנו ואפילו לא תלוי בכיפת ברזל המהוללת, אלא באמונה שזה הבית שלנו, ואם אללה החליט לאסוף אותנו מכל קצוות תבל ולהביא אותנו בדרכים מופלאות לכאן, מי אנחנו שנשבור לו את המילה?