החלטות אמיצות

מבלי להיכנס לסוגייה האם ההכרזה לבנות בשטחי E1 הייתה במקומה, הרי שהיא פתחה תיבת פנדורה, שמיום הקמת המדינה ממשלות ישראל מתמודדות מולה.

בתוך תיבת פנדורה רוחשת שנאה שורשית לישראל וליהודים, אינטרסים של מדינות מכתיבים לחצים, החשש מהאיסלאם מגביר התרפסות, וישראל היא המואשמת תמיד בחוסר היציבות שבמזרח התיכון.

זוהי הרוח הגבית ללחצים האדירים שהופעלו על ישראל מיום הקמתה כגון: אזהרתו של שר החוץ האמריקני ג'ורג' מרשל לדחות ההכרזה על הקמת המדינה; ההתנגדות להכיר בירושלים כבירת ישראל, כשהגדולה בידידותינו ארה"ב מתמידה בסירובה להקים כאן שגרירות; ההכרזה באו"ם שציונות היא גזענות (שבוטלה); ההתנגדות הנחרצת להקמת ולו בניין אחד בשטחים הקרויים כבושים אפילו בליבה של ירושלים (גילה, רמת אשכול, פסגת זאב והר חומה); הניסיונות לרסן את ישראל מול הגרעין האירני; ואחרון ולא חביב - הרוב העצום לו זכתה פלשתין באו"ם.

מן העבר למדנו, כי כאשר בורכנו במנהיגים נחושים ונבונים, שקיבלו החלטות אמיצות, למרות הזעקות שעלו מתיבת פנדורה וההפחדות שבאו מבפנים, הם עשו מה שטוב לישראל, ורק בדיעבד נוכחנו שהודות להם הגענו עד הלום. נקווה שההחלטה האחרונה תחבור להחלטות ההיסטוריות האלה.