נרות של גבורה

מדוע תקנו לנו חכמינו להדליק בחנוכה נרות? מובא ברמב"ם) הלכות חנוכה פ"ג, ב'-ג') "וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, בחמישה ועשרים בחודש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד .... ומפני זה התקינו חכמים שבאותו דור שיהיו שמונת הימים האלו...ימי שמחה והלל...להראות ולגלות הנס".

מבואר כאן שמציאת פך השמן והזכות להדליק את נרות המערכה מתגלה לבית חשמונאי מתוך שגברו ישראל על אויביהם ואיבדום. נס פך השמן נועד לגלות לחשמונאים שמלחמתם וגבורתם רצויה מאת הבורא, זו הסיבה שהרמב"ם מדגיש שחג החנוכה מתחיל בחמישה ועשרים בכסלו על-מנת לקשור את היום עם הניצחון במלחמה.

יש לציין שהרבה מן הפוסקים קובעים "שתקנת חכמים להדליק נרות בחנוכה כדי להודות ולהלל על-ידי זה על הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לאבותינו בימים ההם בניצחון המלחמות, ולכן כוונת הלב בשעת ההדלקה להודות ולהלל לה' על נסי המלחמות שהוא מעיקר המצווה" (הליכות שלמה, פר' ט"ז, ט').

כאשר אנו באים לגלות לאדם בישראל את הגבורה הנדרשת לו בעולמו בהתגברותו על רצונותיו ותשוקותיו, אנו בונים אותה על-ידי שנחשוף בפניו חוויות וסיפורים של עוז וגבורה המתאימים לו.
על-ידי מציאות של גבורה וניסים בא הדבר להדגיש את מהותה של מדרגת הגבורה וההשתדלות אליה כדי ליצור נפש עמלנית המלאה אומץ וגבורה ולא נפש חסרת עמוד שדרה הפונה רק לנס שמימי.

גבורת אמת היא זו אשר מגבירה את גבורת הרוח שהייתה אצל החשמונאים שעמדו איתנים בפני התרבות הזרה של היוונים. היא זו שהולידה את גבורת הנפש עד שיכלו לעמוד במלחמה ולגבור על היוונים ולאבדם.

מעניין שהרמב"ם בלשונו היפה בפרסום הנס מתייחס לשני אלמנטים ראיית הנס וגילוי הנס. ההבדל ביניהם שהראייה משמעותה להציג עובדה קיימת והגלוי הצגת עובדה שאינה ידועה.

בהדלקת הנרות אנו מצווים לקיים את שני האלמנטים ראיית הנר המחדדת בקרבנו את הניסים הידועים לנו כנס פך השמן ונס ניצחון המכבים מעטים מול רבים וחלשים מול חזקים.

גלוי הנס הינו היכולת של המתבונן בנר להבין את הניסים וכיצד הם באים לידי ביטוי באופן עמוק יותר.

רק כך ברגשי קודש של גבורת הנפש וגבורת הגוף חפצים אנו שהדברים יתעוררו בלב אחינו בני ישראל כאשר הם עומדים בפני נרות החנוכה ומודים לקב"ה "על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות".