הטור של פריצי

לרפול הייתה פעם מפלגה. רפול ושבעת הגמדים קראו לה, בימים שאיש עוד לא חשב שיום אחד לפיד ג'וניור ינסה להקים כזו בדיוק (ושטור של גמדים חדשים יעמוד אצלו בתור).

למפלגה של רפול היה מזכ"ל שחבר מפלגה התלונן עליו. בא אותו מתלונן לרפול והביא לעיונו את תיקו האישי של המזכ"ל הזה מארכיב אגף כוח אדם בצה"ל, שם היו כתובים עליו כמה דברים לא הכי טובים.

אהה, אמרה הפרקליטות בהנאה, והגישה נגד רפול כתב אישום על עיון במסמכים סודיים גנובים ללא סמכות. כי אסור לאדם לעיין במסמכים מתיק אישי של חייל, מה עוד שעל המסמכים כתוב במפורש "מוגבל" ומה עוד שהם נגנבו או הוצאו ללא רשות מארכיב צה"ל.

בלי רגע של היסוס הסיר רפול חסינותו, התייצב למשפט, וכך אמר לשופט: אני שר בישראל, רמטכ"ל לשעבר וכל ימי אני רגיל שמביאים לי לקרוא מסמכים שכל כולם כתוב סודי ואף סודי ביותר. והנה בא אדם ונותן לי מסמך לעיוני. אחרי שקראתי אמרתי לו שזה לא מעניין וזה שטויות ובכך הענין הסתיים. במה אני אשם שאני קורא מסמך שמישהו נותן לי? וכי לפני כל מסמך שאני קורא עלי לחקור מה יש בו, מה מקורו או כיצד הוא הגיע לידי המוסר אותו?

4 דקות לאחר שהתחיל הסתיים משפטו של רפול בזיכוי מוחלט. לא זכור מה אירע לפרקליטים הגאונים שהגישו נגדו את כתב האישום, אבל סביר להניח שהם התקדמו בפרקליטות, ואולי אפילו הפכו לשופטים.

בקרוב יעמידו את שר החוץ איווט ליברמן למשפט על זה שקרא מסמך שמסר לידיו שגריר ישראלי.

הפרקליטות יורקת עכשו דם בנסיונותיה לתרץ 16 שנות חקירה טרחנית ומלאת הדלפות, המסתיימות היום בכתב אישום עלוב בפרשה שולית.

ב-16 שנים של חקירה עם האזנות סתר, כל שוטר מתחיל היה מביא ראיות שמספיקות ל-30 כתבי אישום חמורים כנגד כל אדם בעולם, החל באפיפיור וכלה ברב הראשי לישראל. ואם תגידו שלגבי אנשי דת זו לא חוכמה למצוא עבירות, אשיב לכם שכך גם לגבי פוליטיקאים. אז אם כל צמרת הפרקליטות לא הצליחה לגבש כתב אישום אחרי 16 שנים שבהן היא מובילה את החקירה, זה אומר שאו שהאיש ליברמן צדיק ותמים בדורותיו, או שהפרקליטות שלנו פשוט לא שווה את המשכורות (הדשנות) שבכיריה לוקחים הביתה.

ויאמר: המשך ישיבתו העתידית של ליברמן בממשלה לא תפגע באמון הציבור בשלטון החוק יותר ממנה שתפגע בו המשך כהונתם של משה לדור ושי ניצן בפרקליטות. כל עוד אמני הונאת המילים האלה, האמונים על מצגי שקר והסתרת מסמכים, והמתורגלים במסירת הודעות כזב בבתי המשפט ימשיכו לכהן בפרקליטות כנציגי החוק - אין לציבור סיבה לתת יותר אמון כלשהו במערכת אכיפת החוק.

בשבוע שעבר לא היה רוב בוועדת הכספים לאישור העברת חצי מיליארד שקל נוספים למשרד השיכון למימון הנחות במחירי קרקע. האישור הזה נמנע כי ח"כ פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו חשפה שהכספים הללו הולכים רק לבניה מוזלת לחרדים, מעשה הנעשה בניגוד להמלצות ועדת טרכטנברג.

השבוע שוב כינס היו"ר גפני את הוועדה. באמצע הדיון נכנסו לחדר במפתיע ח"כ אמנון כהן ואברהם מיכאלי משס יחד עם אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, ויחד עם היו"ר משה גפני מדגל תורה קיימו מיד הצבעה והעבירו את תקציב.

מעטים בציבור שמו לב למתרחש ולסכום בו מדובר. טוב, רוב הציבור עובד לפרנסתו ולא יכול לעקוב ולראות. אז הנה זה הובא כאן למי שעדין לא מבין מה מתרחש, או על מה בעצם מתנהלות הבחירות לכנסת.

הממשלה יודעת שהמגזר הציבורי לא בדיוק מתפקד ביעילות. השילוב בין ביורוקרטיה מטופשת למנהיגים בינוניים, והחיבור בין העדר מוטיבציה לבין מתן שכר ותנאים בלי קשר לביצועים, יצר מערכת ציבורית שרק חוסר יעילותה ובטלנותה הכרונית מונעים ממנה מלשרוף את כל הכספים שלנו בקצב עוד יותר מסחרר מהנוכחי.

מכיוון שהממשלה לא מטומטמת והיא בהחלט רוצה לשפר את השירות הציבורי, הוקמו עם השנים ועדות ציבוריות שתפקידן ליעל את המערכת: הוועדה לשינוי אסטרטגי (יו"ר: פרופ' יוג'ין קנדל), הוועדה לשינוי מבנה משרד ראש הממשלה (יו"ר: יוסי קוצ'יק), ועדת המשילות (יו"ר: הראל לוקר), וועדה להעצמת ההון האנושי (יו"ר: משה דיין). וכולן מאד פעילות.

כמה נחמד. כמה יפה: המנגנון הציבורי הצליח להקים בו-זמנית ארבע ועדות מקבילות כדי לדון ביעולו.