News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 457,699  סלולר - 917,943
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מצביעיהם נמצאים בחזית הרפואית [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
איציק וולף, איתמר לוין
למרות ההסתייגות של רוב הציבור מח"כים הנתפסים בעיניו כתומכי טרור, מגיפת הקורונה מחייבת חשיבה שונה - וזה אומר לצרף אותם לממשלה או לכל הפחות לקואליציה
איתמר לוין
איתמר לוין
לרשם הבכיר אריה דורני-דורון יש נוסח ייחודי בו הוא פונה לצדדים בתביעות קטנות - ואולי ראוי שגם עמיתיו יאמצו אותו. את הדיונים הוא מנהל באווירה נינוחה, לצד התמקדות קפדנית בנקודות המרכז...
מומלץ לקיים דו-שיח
עו"ד שגיא אשכנזי
מחלה ובידוד, חל"ת ואבטלה, נסיעות לחו"ל, עובדת בהריון, עבודה מהבית - שאלות ותשובות בענייני העבודה המרכזיים בתקופת הקורונה
גבר צועד בחניון ריק בתל אביב [צילום: עודד בלילטי/AP]
שי אגסי
קוריאה הדרומית הפעילה גל בדיקות מאסיבי ובידוד בררני. ישראל מפעילה בידוד רחב ובדיקות בררניות. "הפוך גוטה, הפוך"    כדי לייצר גל בדיקות צריך להלאים את מכשירי ה-PCR ולאמן דוקטורנטים (ש...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
צ'כוסלובקיה שנת 1938 ואנחנו
מפת צ'כוסלובקיה בשנים 1928-1938

צ'כוסלובקיה הייתה הדמוקרטיה היחידה בכל האזור שלה ולא יכלה לסמוך על הערובות שניתנו לה, שכן בבוא הזמן אפשרו לגרמניה הנאצית לחסל אותה. הסיפור הצ'כוסלובקי מצמרר באקטואליות שלו, וככל שמתעמקים בו נוכחים לדעת שליברמן צודק

▪  ▪  ▪

לאחר הודעה אנטי-ישראלית נבזית במיוחד של שרי החוץ האירופים, הגיב שר החוץ שלנו, כי ישראל לא תהיה צ'כוסלובקיה שנייה, עליה הפעילו המעצמות לחץ להסכים לחלוקת ארצה, נתנו לה ערובות, ולמרות זאת אפשרו לגרמניה הנאצית לחסל אותה.

משנתבקש, העיר על כך שגריר צ'כיה בארץ, שאף כי לא הכל דומה, אכן צ'כוסלובקיה הייתה הדמוקרטיה היחידה בכל האזור שלה ואכן לא יכלה לסמוך על הערובות שניתנו לה. בכלל, הוסיף עם רמז עבה כלפינו - אסור לכפות פתרונות מבחוץ, הם לא יועילו.

הסיפור הצ'כוסלובקי מצמרר באקטואליות שלו, וככל שמתעמקים בו נוכחים לדעת שליברמן צודק, למרות שכמה פיסניקים אצלנו עיקמו כמצופה את האף.

צ'כוסלובקיה הדמוקרטית ישבה בין גרמניה הנאצית בצפונה, ולאחר סיפוח אוסטריה גם במערבה ובדרומה, לבין הונגריה, רומניה ופולין. אף אחת מאלה לא הייתה דמוקרטיה. כישראל בין שכניה הערבים.

צ'כוסלובקיה סבלה מאחוז גדול של מיעוטים לאומיים, והגדול בהם - המיעוט הגרמני, שהיווה 22% מן האוכלוסיה, 3,5 מיליון נפש. הצ'כים והסלובקים מנו 9 וחצי מיליון ובנוסף היו גם פחות משני מיליון הונגרים, רותנים, פולנים ויהודים.

החמירה את הבעיה העובדה, שהגרמנים הללו, 'הגרמנים הסודטים', היו מרוכזים בתוך צ'כוסלובקיה דווקא בצמוד לגבול הגרמני, וכך נשקף מעבר לגבול האויב הגרמני, ובתוך הארץ, מן הצד השני של הגבול, רבץ הסוס הטרויאני שלו. ואם לא די בכך, דווקא חבל הארץ הזה, הסודטים, הוא הררי מאוד וכחומה בצורה שמר על בוהמיה ומורביה, שהם יותר גבעות רכות, נמוכות. ואכן שם, בהרי הסודטים, הקימה צ'כוסלובקיה קו הגנה אימתני, קראו לו "קו מג'ינו הקטן", שנחשב לחזק ביותר באירופה.
אצלנו, לדעת כל המומחים, הקו היחיד שמתוכו ניתן להגן על הבטן הרכה של גוש דן, השרון והשפלה מפני איומים ממזרח, הוא בקעת הירדן ורכס הרי השומרון שבגבה. אך כמו בצ'כוסלובקיה, באזור הזה יושבת אוכלוסיה שמזדהה עם אותו האויב העלול לבוא מן המזרח.
הדמיון גדול.

את הגרמנים הסודטים הסית וארגן המשטר הנאצי שמעבר לגבול לחתור תחת ממשלת צ'כוסלובקיה, להתסיס, לעורר מהומות ולבוא בדרישות אינסופיות. תחילה דרשו אוטונומיה, ומשנענו להם דרשו את סיפוח כל החבל לגרמניה, בטענה שהגרמנים הסודטים "שייכים" לגרמניה.

ושוב מפתיע הדמיון. אף פעם לא היה חבל הסודטים שייך לגרמניה. הוא היה חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית - אוסטרית ולא גרמנית, כפי שערביי ארץ ישראל אף פעם לא היו עם נפרד, פלשתיני.

צ'כוסלובקיה הייתה מדינה עשירה, פורחת, תרבותית, עם תעשיה גדולה וטכנולוגיה מפותחת. היא גם הייתה מדינה חזקה. היה לה צבא גדול. כ-40 דיוויזיות יכלה לגייס - מיליון וחצי חייל. לצבא הזה היה החימוש הכי מודרני בזמנו, רובו תוצרת תעשייתה הצבאית, סקודה, שהייתה מן הגדולות באירופה, גדולה כמו הבריטית. בעוד אשר במערב שלטה רוח תבוסנית, דווקא בצ'כוסלובקיה ובצבאה המוראל היה גבוה.

מה שעוד נסך בצ'כוסלובקים ביטחון, היו הסכמי ההגנה שלהם ודווקא הם - אללי - היו להם לרועץ. בשנת 1925 כרתה צ'כוסלובקיה ברית צבאית עם צרפת, לבוא האחת לעזרת השנייה אם תותקף ע'י צד ג', והכל ידעו שהכוונה לגרמניה. לצרפת מצידה הייתה ברית הגנה דומה עם אנגליה, לפיה ברגע שצרפת הייתה יוצאת למלחמה לעזרת צ'כוסלובקיה, בריטניה הייתה מחויבת להצטרף. בנוסף הייתה לצ'כוסלובקיה ברית הגנה עם רוסיה הסובייטית, וגם לצרפת - עם רוסיה ופולין.

הצבא הצ'כוסלובקי היה מסוגל לעמוד לבדו מול הוורמאכט הגרמני לפחות חודשיים, זמן די והותר להפעיל את כל הבריתות האלה. מה גם, שלגרמנים היו אותה שעה רק כ-48 דיוויזיות להעמיד מול ה-40 של צ'כוסלובקיה, פלוס 23 דיוויזיות צרפתיות. ולא עוד, אלא שלא היו לגרמנים בשנת 1938 האמצעים לפצח את הביצורים האדירים של הסודטים. אחרי שהיטלר קיבל את האזור מבלי לירות כדור אחד, הוא סייר שם ונאלץ להודות שבכוח לא היה מצליח לפרוץ.

תשאלו - אם כל כך טוב, מה בכל זאת הפיל את צ'כוסלובקיה לקרשים? תשובה: "הידידים" שלה. בשנת 1938, לאחר שהשתלט על אוסטריה, החליט היטלר לבלוע את צ'כוסלובקיה, ולצורך זה הביא את המהומות בסודטים לרתיחת-שיא באמצעות הגאולייטר המקומי, קונרד הנליין. לא לחינם אומר המשל הערבי "הרביץ לי והתלונן, הלך ממני ובכה", כך באמת הערבים עושים לנו. וכך האנרכיסטים וכל לגיון ארגוני זכויות האדם, ועימהם עיתוני המערב עם הניו-יורק-טיימס בראש, וכל משרדי החוץ ואחריהם הנפשות היפות והנאורות, כך הם כולם מתלוננים ובוכים - ביחד עם הטרוריסטים הערבים. הופכים את הקורבן - אותנו - לתוקפן ואת התוקפן לקורבן, את דוד לגולית.

זו בדיוק הייתה גם התמונה בצ'כוסלובקיה, ערב חרפת מינכן. שכן, בעוד הנאצים מחוללים בסודטים אינתיפאדה, התקשורת באנגליה ובצרפת האשימה את...צ'כוסלובקיה ב-"התעללות במיעוט הגרמני". ובעוד היטלר מאיים במלחמה, "ידידי" צ'כוסלובקיה במערב הכתימו אותה כ"מחרחרת מלחמה" והשתמשו בביטוי "מכשול לשלום", שכל כך ידוע אצלנו היום. הם אפילו גילו הבנה לדרישה הנאצית "לאחד" בין הסודטים לבין מדינת-האם, כביכול, הגרמנית. ומה זה משנה שהתביעה "ההיסטורית" הזאת, חסרת הבסיס, קורעת את צ'כוסלובקיה לגזרים? ההשוואה לדרישה האירופית דהיום, לתת ריבונות למתקראים 'פלשתינים' במחיר הפיכת א'י המערבית לגיהינום - ממש מתבקשת.

גרוע מזה. מומחים, פרשנים, פרופסורים ונותני עצות טפטפו לאוזני הצ'כוסלובקים שדווקא כדאי להם לסגת מן הסודטים, מפני שכך ייפטרו ממיעוט זר ויהיו יותר הומוגנים. ואשר לחששות לביטחונם - בעידן של שלום הלא אין צורך בטריטוריה. והרי קיבלו גם ערבויות!

נשמע מוכר??

כמו-כן, החלו האנגלים להתערב במדיניות הפנים הצ'כוסלובקית, לצידם של הגרמנים. "אני מזדהה עם הגורל המר של הסודטים, מיעוט גרמני נדכא", כתב הלורד רנסימן, שהבריטים שלחו לצ'כוסלובקיה בראש וועדה. בדו'ח שלו תבע הלורד פינוי מיידי של החבל וגם - שימעו!שימעו! - שצ'כוסלובקיה תתחייב שהיא לא תתקוף את גרמניה!...

גם הצביעות הנוראה הזו מוכרת לנו מאיזה מקום.

כשהגיע האולטימטום של היטלר לצ'כוסלובקיה לסגת מרבע משטחה, השטח החיוני לביטחונה ולקיומה, היא סרבה והכריזה על גיוס כללי. רוסיה של סטאלין הודיעה שהיא מוכנה לכבד את ברית ההגנה עם צ'וסלובקיה, אך הבגידה באה מן המערב. אנגליה וצרפת דרשו להיענות לדרישותיו של היטלר. צ'מברליין, ראש ממשלת בריטניה, הבריק לנשיא בנש, שאם לא יקבל את התכתיב הגרמני "נראה בזה פרובוקציה תוקפנית כלפי גרמניה וזה ישחרר את צרפת ואנגליה מן הערובות לשלמות צ'כוסלובקיה."
גם פולין והונגריה איימו על המדינה, גם הן חשקו בנתחים מן הטרף.

פתאום הבינו הצ'כוסלובקים שהם לגמרי לבדם. בנש היה איש חלש. עוד קודם לכן היא תרם לליבוי האינתיפאדה הסודטית ע'י וויתורים מפליגים ופייסנות, שרק גירו עוד את תאוותו של היטלר. בנש קיבל התקפת לב, נכנע, ומייד זכה לפופולריות בינלאומית אדירה, כזאת, שהשמאלנים שלנו כל כך אוהבים: צ'מברליין הודה לבנש על ה"קורבנות הכבדים למען השלום" שהקריב.
אולם בצ'כוסלובקיה פרצו הפגנות המוניות, העם לא רצה להיכנע, את בנש דרשו לשפוט על 'בגידה' ולראשות הממשלה מינו את הגנרל סירובי שדרש להילחם עד מוות. אולם הנשיא בנש, מפחד הלחץ הבינלאומי, כלומר לחץ הכביכול-ידידים, הכריע: להיכנע.

ליום ה-30.9.1938 כינס היטלר את וועידת מינכן - בהשתתפות מוסוליני הדיקטטור של איטליה, צ'מברליין ודלאדייה, ראש ממשלת צרפת. הנציגים הצ'כוסלובקים לא הורשו להשתתף. להם הקצה היטלר בהסכמת שתי מעצמות המערב ספסל במסדרון, לשמוע שם את גזר דינם:

נסיגה מן החבל, 35,000 קמ'ר, החל ממחרת היום, ה-ראשון לאוקטובר. תוך 7 ימים יימסרו בשלמות כל התעשיות, הרכבות, הביצורים, המתקנים הצבאיים. 73% ממכרות הפחם של צ'כוסלובקיה, 70% מייצור הברזל והפלדה שלה, 80% מייצור הטכסטיל, 86% מן התעשיה הכימית, 70% מייצור החשמל. 800,000 צ'כים הושארו מאחור. שטחים נוספים נקרעו לטובת ההונגרים והפולנים. היטלר רצה שכולם יהיו שותפים לפשע.

במערב פרץ גל של אהדה לצ'כוסלובקיה "שהצילה את השלום". ה"טיימס" הלונדוני (הארץ של הימים ההם) שיבח את צ'מברליין על שהביא 'שלום בימינו': "מעולם עוד לא היה ראש ממשלה כזה בתולדות אנגליה..." על צ'רצ'יל, שגינה את הכניעה והבגידה הנוראה, כתב ה"טיימס": "את מחרחרי המלחמה צריך להעמיד לדין, לירות בהם או לתלות אותם".

צ'מברליין סיכם בנאום בפרלמנט:"עכשיו, שחלפה הסכנה הצ'כוסלובקית כמכשול לשלום, אפשר יהיה להתקדם יותר בדרך לשפיות. יש רצון טוב ונכונות מכל הצדדים.. לבנות שלום קבוע באירופה..."
גם הביטויים "מכשול לשלום" ו"שפיות" מוכרים לנו מאיזה מקום.

"השלום הקבוע" החזיק מעמד בצ'כוסלובקיה בסך-הכל 105 ימים. ב-15.3.39 נכנס היטלר לפראג, ובחדרו של בנש בארמון הממשלה, על מכתבתו, כתב: "צ'כוסלובקיה חדלה להתקיים".

ועכשיו, הקוראים, התכוננו לכאב הלב הגדול מכולם: מה התרחש בכל אותו הזמן מאחורי הקווים הגרמנים? לפני הכניעה, בשיא המשבר, כתב הרמטכ"ל הגרמני, לודוויג בק, להיטלר שאין לגרמניה הכוחות להיכנס להתמודדות. קו הביצורים מול קו מג'ינו הצרפתי ("קו זיגפריד") לא מוכן, ובכלל - גרמניה אינה מוכנה למלחמה. בק התפטר. יורשו, פרנץ הלדר, הצטרף לדעתו ואף היה שותף לקשר נגד היטלר, בהשתתפות האדמירל קנאריס, ראש השירות החשאי של הצבא הגרמני. מפקד החזית המערבית, הגנרל אדם, טען שיחס הכוחות הוא 7:1 לטובת הצרפתים. הגנרלים קייטל ומנשטיין הזהירו: אין לנו האמצעים לפרוץ את ביצורי הרי הסודטים! הקושרים פנו בחשאי אל צ'מברליין - דרך צ'רצ'יל - והודיעו, שאם תושמע ברדיו אזהרה רצינית להיטלר מפי אישיות מרכזית, הם, הגנרלים, יעצרו את היטלר ויחסלו את המשטר הנאצי. אולם צ'מברליין סרב, והיתר - היסטוריה.

היום אנחנו יודעים, אפוא, שלא היה כל צורך להיכנע להיטלר. להפך! דווקא 'השלום בימינו' עלה לאנושות, ולעם היהודי במיוחד, באוקיינוסים של דם. בסופו של דבר, גם הגרמנים לא הרוויחו. בשנת 1946, אחרי רק 8 שנים, גרשו הצ'כים את כל 3,5 מיליוני הגרמנים מחבל הסודטים והחרימו את רכושם.

כמה סמליות יש בכך, שמכל ארצות אירופה, רק הנציג הצ'כי הצביע באו"ם נגד המדינה הפלשתינית!, הוא יודע, מדוע .כפי שליברמן יודע, למה נתן לשאר האירופים את התזכורת הקטנה על צ'כוסלובקיה - 1938.


* לצורך המאמר הזה שאבתי את מרבית החומר מהחוברת של אריה סתיו בהוצאת מרכז אריאל
תאריך:  19/12/2012   |   עודכן:  19/12/2012
אליקים העצני
מועדון הבלוגרים עוקבים: 42 לקבלת רשימות אליקים העצני לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
צ'כוסלובקיה שנת 1938 ואנחנו
הודעות  [ 20 ] מוצגות  [ 20 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
אפרתקקק
19/12/12 09:49
 
סימי
22/12/12 13:42
2
פועה
19/12/12 15:51
 
איריס כהו
19/12/12 21:08
 
דאגנית
20/12/12 12:31
 
איריס כהן
20/12/12 13:59
 
דאגנית
20/12/12 17:46
 
קורןנאוה טבריה
20/12/12 16:54
 
סימי
22/12/12 13:56
 
avievan
21/12/12 08:29
 
סימי
22/12/12 14:14
 
דאגנית
22/12/12 16:11
 
סימי
22/12/12 17:05
 
דאגנית
22/12/12 18:21
3
איריס כהן
19/12/12 21:21
4
דאגנית
20/12/12 11:13
 
סימי
22/12/12 14:24
5
מרדכי ליפמן
7/02/13 10:46
6
עובד גשן Goshen
20/09/13 16:04
7
ישראלי 111
1/02/15 13:33
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
חשוב לי, שנתייחס בכבוד לפסיקות השופט בדימוס של בית המשפט העליון, השופט אדמונד לוי. גם אם אני חולק על מסקנות הדוח שהוציאה ועדה בראשותו, אך חשוב לי שנראה בו כמי שמונה לתפקיד יו"ר ועדה על-ידי ממשלת ישראל אך ורק בתוקף מעמדו המשפטי הבכיר ומעמדו כשופט בדימוס בבית המשפט העליון.
19/12/2012  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
התחיל בזה ערוץ 10, כשלפני כמה חודשים העלה תשדירים מוטים בהם תקף את ראש הממשלה על מצבו הפיננסי העגום של הערוץ. עכשיו הוא ממשיך את זה בתשדירים על סתימת פיות כביכול, תוך שהוא מציג לצופיו את בכירי שדריו נאלמים. למקצתם, שקרנים מדופלמים, השתיקה ראויה, אבל על כך אולי ארחיב בהזדמנות אחרת.
19/12/2012  |  עידן יוסף  |   מאמרים
ראשית עלי לציין כי הדברים הנכתבים במאמר זה הינם רעיונותיי בלבד ולא קיבלתי הוראות משום מפלגה, כולל הבית היהודי, להפיץ את המסר. אני מרבה לכתוב פוסטים בפייסבוק, ולאחרונה עלה בדעתי דבר מאוד מעניין; כולם לוקחים כמובנת מאליה את העובדה שנקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב לאחר הבחירות ובנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה. עם כמה מנדטים הוא יהיה שם? לדידם של רבים, זה ממש לא משנה, העיקר שנחבור לקואליציה ונשב יפה ובשקט (אפילו נאמר לי כי בראיון עם נפתלי בנט במעריב הצהיר האחרון שהוא יבקש את תיק השיכון והפנים. לצערי לא קראתי את הראיון הנ"ל, אך רוח הדברים איכזבה אותי למדי).
18/12/2012  |  יניב אקרמן  |   מאמרים
השבוע, אחרי 16 שנים של חקירות, חששות ורכילויות, סגר היועץ המשפטי לממשלה את התיק הפלילי הראשי שעמד נגד שר החוץ של מדינת ישראל, והחליט להעמיד אותו לדין על תיק מינורי של מינוי שגריר. כך היועץ המשפטי מקווה להיראות "מאוזן" בין הדרישות הסותרות הקיימות בציבור הישראלי, בזמן שהוא מציל למעשה את ליברמן מכמה שנים של כלא. על מה נסגר התיק? איזה תיק?
18/12/2012  |  יוסף מישל דוד  |   מאמרים
השנה היא 1976. אהרן ברק הוא היועץ המשפטי לממשלה. המשפטן המבריק שעתיד להפוך לימים לנשיא בית המשפט העליון, טובע את מטבע הלשון "מבחן בוזגלו". אהרן ברק הקרין כבר אז את גישתו לגבי עליונות הצדק הטבעי והחוק על פני גחמות ליבם של פוליטיקאים מושחתים ומזדמנים, וזה היה אות וסימן לבאות, ובמיוחד לביסוס עליונות החוק בשל נחיתות הפוליטיקאים. מבחן בוזגלו של אהרן ברק ביסס את האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפוליטי. החוק מגן על האזרח, והוא חל גם על הפוליטיקאי במידה שווה.
18/12/2012  |  דן אלון  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
יוסי דר
המזימה של כחול לבן
איתמר לוין
המודיעין הזהיר, טראמפ התעלם
היום לפני
[צילום: זולטן קלוגר, לע"מ]
יום למדינה [1949]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
תקלות אפשרויות במחשבי מק
כתיבת המומחים
מעסק למותג: כך הופך כל חיוג מקוצר להישג מושלם מול הלקוחות
יום הולדת
פרופר דן 23/3
חרמש שי 23/3
לקסר אפרת 23/3
ברדוגו יעקב 23/3
שטרן יורי (2007-1949) 23/3
טירקל יעקב 24/3
נויגבורן יעקב 24/3
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il