תמיכתה של גב'
שלי יחימוביץ' בפיתוח ההתנחלויות החדשות - כנגד עמדת ארה"ב והעולם המערבי, מעידה יותר מאלף עדים מהן דעותיה האמיתיות של ה"נציונל סוציאל דמוקרטית" שלפני מספר שנים תפסה טרמפ על שלד רקוב וחלוד של מפלגת עבר, כדי לבנות ממנו מפלגה חדשה על-פי מידותיה. כבר לאחר שנבחרה ליו"ר המפלגה רמזה היחימוביצי'ת הזו כי עמדותיה אינן רחוקות משל המתנחלים, אבל אח"כ מילאה פיה מים עד ששוב נפתח ברז פיה ויצאה האמת לאור. הגב' הזו משווה את עמדותיה ל
יצחק רבין המנוח אבל האחרון תמיד אמר את מה שחשב ואף אם הדברים נעו בין דבר להיפוכו, אבל הוא מעולם לא הסתיר את דעותיו בכל עת ועת.
יש הטוענים שזו טקטיקת בחירות - כדי לגנוב קולות מהימין, כולל אי רצונה להצהיר נגד כניסה בעתיד לממשלת נתניהו. אבל המצב הוא ששליפת העמדות הימניות שלה דווקא עכשיו - כאשר העולם תוקף את נתניהו ויש באפשרותה להתחבא מאחורי תקיפה זו, מוכיחה כי אלה באמת עמדותיה וזהו שורש הבעיה. כמו כל אחד הרי שזו זכותה המלאה להחזיק בעמדה זו ואף להנהיג את מפלגתה בקו זה, וטוב שהביעה את דעתה יותר מחודש לפני הבחירות. לא זו בעייתה של גב' יחימוביץ'. הבעיה מסובכת יותר - יש לנו עסק עם אדם לא יציב רעיונית שעמדותיו משתנות כמו מזג האויר במנצ'סטר הבריטית.
הפעם לא מדובר בלבני או באולמרט שלאחר שנים רבות ולאחר ניסיון עשייה מדיני לא מועט הבינו שיש לשנות כיוון. הפעם יש לנו עסק עם אחת שעוד לא גיבשה את דעתה הפוליטית אבל הצליחה להשתלט על מפלגה גוססת עם עבר ותדמית מפוארת, באמצעות יושבי ויושבות בתי הקפה של שינקין, ומי יודע מה תחשוב ביום שלמחרת הבחירות ואחריו שוב תשנה את דעתה הלא מגובשת ורק תמיט בלבול מדיני ופוליטי במערכת הפוליטית הישראלית, השסועה בלוו הכי. מצב כזה יכול להשפיע אל כל המערכת בישראלף שתהיה תלויה ועומדת ברגעים הקריטיים ביותר בתלמידת תיכון מתבגרת ולא בפוליטיקאית ומדינאית יציבה.
ומדוע אני רואה את הדברים כך וחושב שהיא יו"ר המפלגה הבלתי אחראית ביותר שקמה בישראל-במצב של פיקוח נפש ממש? כלזאת משום שרק לפני כעשור הצביעה הגב' הזו - הידידה החדשה של המתנחלים, למפלגת חד"ש. כאשר נפוץ העניין בתקשורת היא לא הכחישה את העובדות הללו. מקורביה טענו אז כי הצבעתה אז נבעה מ"הערכה גדולה לפעילותה של גב' ח"כ
תמר גוז'נסקי מחד"ש למעו ציבור העובדים".
אני לא קונה את הסיפור שזו הייתה הסיבה היחידה והעיקרית של גב' יחימובי'ץ להצבעתה. גב' תמר גוז'נסקי איננה עוד חברת כנסת חברתית עם עמדות יוניות שאפשר להצביע עבורה ולהתעלם לאיזו מפלגה והשקפה היא שייכת. גב' גוז'נסקי איננה בדיוק
עמיר פרץ או
דוד לוי. לגב' גוז'נסקי יש השקפה קומוניסטית ברורה וסדורה שממקמת אותה ואת חבריה מחד"ש מחוץ ל"קונצנזוס הלאומי" הציוני. לחד"ש יש השקפה סדורה כנגד הציונות ובעניין הפלשתיני - כולל החזרת הפליטים. חד"ש שלאחר קריסת בריה"מ הפכה למפלגה בראשות מנהיגות ערבית ברורה ופחות סוציאליסטית. מכאן שהצבעתה של יחימוביץ' לחד"ש באה או מתוך בלבול ואי הבנה למה היא מצביעה או מתוך הזדהות מלאה כמעט עם כל העקרונות של המפלגה הזו. אם האפשרות הראשונה נכונה, אזי, מסתבר כי היחימוביצי'ת הזו היא טיפוס מבולבל ונושב אחרי הרוח והדבר מעיד על עתידה של מפלגת העבודה בעתיד. אם האפשרות השניה נכונה, אזי, הגב' הזו מסתירה מהציבור מהפך דראסטי שעברה בזמן קצר - משמאל רדיקלי לימין קיצוני. גם עובדה זו מעידה מחד-גיסא על בלבול רעיוני של הגב' הזו ומנגד על חוסר אמינות מפחיד של יו"ר מפלגה גדולה בישראל המסתירה את דיעותיה ומהפכיה מציבור בוחריה. אני מכיר עוד כמה כאלה שבשנות האלפיים המוקדמות קפצו מההשקפות של חד"ש לימין שמעבר לליכוד אבל הצהירו על כך בגלוי ועדיין אינם אחראים- כפוליטיקאים , להחלטות חשובות ביותר בעניין חיי אדם.
יחימוביץ' עוד תמעד לאחר הבחירות, אסופי שינקין עוד יתפזרו לכל הרוחות הפוליטיות והתוצאה עשויה להיות הרת אסון פוליטי למפלגה ששנים רבות הרימה את הדגל הציוני כראשונה במעלה, אך גם המערכת הפוליטית בפרלמנט תיפגע וסיפור התפוררותה של "צומת" ההיסטורית יחוויר לעומת מה שעוד נקבל מצעצועי הלגו הפוליטי של היחימוביצי'ת.. מי יודע איזה מהפך מצפה בעתיד במפלגה זו וסביר להניח שלאחריו יחימובי'ץ תעזוב אף היא את ה"בית הפוליטי" שלה כמו שעשו ארבעה יו"רים קודמים של מפלגת העבודה - סיפור חסר תקדים בפוליטיקה הישראלית והעולמית כאחד, את הספינה המחוררת ששמה נותר "מפלגת העבודה הישראלית". מפלגת העבודה איננה "בית פוליטי" אלא "אוהל מחאה" ותו' לא.
רגע לפני שאיזה "קול צף" מימין , משמאל או ממרכז חושב להצביע למפלגה המונשמת הזו עליו לזכור שיותר מעשור הכינוי הכי מתאים למפלגה זו הוא "הדג מסריח מהראש".
מדוע בשאר אסד הוא הרע במיעוטו מבחינת ישראל, מה הלקחים שיש להפיק מהפיגוע בתל אביב, והאם פרסומים על פעילות של צה"ל מחלישים או דווקא מחזקים אותו
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
