תנועת ז'בוטינסקי - מציאות וריאליה

אני מקדיש רשימה זו כחומר למחשבה לחוגים, שזרקו את דן מרידור ובני בגין מהנהגת הליכוד והמירו אותו בפיגלין , כשרגב ודנון מנסים להתחרות מי יחלוף על פניו של פיגלין ויערוך תפנית עוד יותר חדה ממנו.

יש לי שיח ושיג עם מסכת ערכים מכוּונת-פעולה, שידעה בעברה להשתנות גם כשדובר בערכים מוחלטים לנוכח תמורות במציאות, הקובעות את גבולות האפשרויות הנחשבות לריאליות. תנועה שידעה להוכיח נטייה להתאים גם את ערכי היסוד לאור מה שנראה מעשי ומה שנראה בלתי מעשי ובלתי ישים.

כשהתעצמה ההכרה, שיש כלֵי פעולה רבי עוצמה, חתרו זרמים בציונות ליישם את הערך המוחלט של התיישבות על פני שתי גדות הירדן, כי זו שלנו וזו גם כן.

כשהפנימו, שאין כלים ותנאים למימוש שתי גדות לירדן, הכירו בגבולות האפשרי הנחשב ריאלי. הריאליה גברה ושתי הגדות לירדן ירדו מסדר היום הפוליטי. אך למרבה הצער , החלו להשליך את כל יהבם לעברם של מרחבי כל הגדה האחת שהיא רק שלנו.

כשהפנימו שאין כלים למימוש, השאיפה לשתי גדות לירדן נותרה לדיון ערכי ונשאה אופי חזוני, שאין לו השלכות מעשיות על סדר היום הפוליטי.

כשהעריכו שיש כלים למימוש השאיפה לספח את מרחבי כל הגדה האחת, העלו אותה על סדר היום הפוליטי, כשהיא נושאת גם אופי צבאי.

טרם 5.6.1967 לא עלה על סדר היום של מדינת ישראל בת ה-19, שעצם קיומה כמדינה מותנה בשליטה על מדבר סיני, רצועת עזה, הרי יהודה ושומרון ורמת הגולן.

טרם 5.6.1967 כמו גם היום אני נושא עיני לפסוע ברחבי הארץ עד מקום שכם עד אלון מורה , להעתיק משם צעדי ההרה מקדם לבית אל ולפסוע הנגבה. אך אינני עושה זאת כי אינני מבקש לעקוד את חיים לאומיים, חיי העם היהודי והעם הפלשתיני, על מזבח דמים של מלחמות בלתי פוסקות.

טרם 5.6.1967 כמו גם היום אני נושא עיני לפסוע אל אלוני ממרא לחוש את פתח אוהל אברהם כחום היום. אני רוצה לכבוש ברגלי את הדרך מבאר שבע חרנה בה הלך יעקב. להניח ראש במקום בו לן ובו חלם על סלם מוצב ארצה ראשו מגיע השמימה, ומלאכים עולים ויורדים בו. לא אעשה זאת, כי אינני מבקש להגיש לילדי, לנכדי ולניני חלום מדמם דם יהודי ודם פלשתיני.

יש לי ושיג כואב עם מסכת ערכים של תנועה מכוּונת פעולה, שאינה מוכנה להשתנות כפי שידעה לעשות זאת בעבר. תנועת הליכוד ידעה לזנוח בעבר חזון מרעיד לבבות של שתי הגדות שלנו, זו שלנו וזו גם כן, לנוכח תמורות במציאות, שקבעו את גבול האפשרויות הנחשבות לריאליות.

לצערי, יש לי היום שיח ושיג מר עם תנועה, שאינה מוכנה להכיר בגבול האפשרויות הנחשבות לריאליות ושמה פעמיה למימוש יעדה לנכס את כל מרחבי הגדה האחת, את כל הרי שומרון והרי יהודה.
לצערי , מדובר בכניסה להילוך גבוה החותר להנציח ביתורה של כל הגדה המזרחית לרצועות רוחב - בדרום הרי חברון, בלב הרי יהודה, בלב השומרון ובצפון השומרון - רק כדי שימנעו בעתיד הקמתה של מדינה פלשתינית.

כדי למנוע מציאות חיים של עימות מדמם ידעו בעבר לזנוח מימוש ויישום חזון שתי הגדות לירדן. היום מתעקשים לעלות על שרטון של תפנית חיים מצמררת, המאמצת את חזון כל הגדה האחת שהיא רק שלנו . נותרנו עם עתיד שימשיך להיות מדמם, כי תופס תאוצה רק מהלך המתעלם מקיום עם פלשתיני, החי על אותה כברת ארץ. תופס תאוצה רק מהלך המתעלם מיחסו החיובי של העולם התומך במתן ביטוי להוויתו הלאומית של העם הפלשתיני להקים את מדינתו.