פליט בארצי

בהמשך לרשימתי מיום 27.12/12 בדבר ההתעלמות מהקשישים וקשיי היום, הנה היום העיתונות (באיחור רב וללא אפשרות להשפיע) מספרת לנו שהמחירים עולים והקשישים סובלים. הפוליטיקאים טרם זיהו את הבעיה או שמתעלמים ממנה מתוך חשש שיצטרכו להבטיח הבטחות שלא יוכלו לקיים ועדיין עוסקים רק בשכבות הביניים.

העובדה שביבי ושטייניץ לא נוגעים (מתוך פחד) בטייקונים זה לא חדש, הם אפילו לא מעלים את מס ההכנסה לאלפיון העליון. אולי מישהו יתעורר ולפחות יחסל את תאגידי המים המיותרים שסתם מייקרים את המים שנוצרו כדי ששטייניץ יוכל לגבות מע"מ. נו באמת, אי-אפשר היה למצוא פתרון יצירתי יותר?. אבל הוא הולך להלחם בחלשים ביותר, כאלה שאין בידם כל שלטר. וזו הסיבה שלא מצליחים ליעל ולוא רק המקצת את חברת החשמל.

אבל לא אלמן ישראל, לא הכל שחור. הנה למען השוויון בנטל, שכר חברי הכנסת יועלה, בשנה הבאה יוחלפו להם מכוניות, הם יוציאו כספים ל"קשר עם הציבור" ויקנו בכסף זה את סמארטפונים החדישים ביותר, הטבלטים וכל גאדג'ט חדש, שלא נדבר על נסיעות יקרות ומיותרות לחו"ל. הנה גנבו לנו את המדינה, הרסו לנו את החקלאות, והתעשיה ולימודים אקדמאים הם לעשירים בלבד דבר שמוריד את היתרון היחסי במשאב האנושי שהיה ענף הייצוא היחידי כמעט שנותר.והקשישים? הם כמו קריסטל, גם שקופים כמו קריסטל וההנהגה לא רואה אותם כלל. כשהגעתי ארצה (כילד שואה) קראו לי הצברים המבוגרים "פליט". עתה משגנבו את ארצי שיש לי יד בבנייתה והגנתה, אני שוב מרגיש כפליט בארצי.