הנשיא פרס דורך על הדמוקרטיה ברגל גסה

חתרן בלתי נלאה – כך כינה רבין את פרס בשנים הרעות שלהם (שאולי היו דווקא הטובות לעם ישראל) בספר האוטביאוגרפי שלו, ומישהו כבר אמר שאחרי גיל 5 אנשים לא משתנים אלא לרעה, ודאי לא אחרי גיל 50.

נשיא מדינה, שאני אמור ורוצה ומשתוקק לכבד אותו ואת מעמדו ואת דעותיו, (אפילו שאיני מסכים להן) אונס אותי ואת הציבור כולו לכיוונים רעים, לכיוונים מסוכנים, נגד דעת השלטון. הוא מתנהג ממש כמו רב אלוף אשכנזי, הוא מנסה לכפות את דעתו על השלטון, בחוסר סמכות קיצוני, תוך שימש בעיתונות., מילא אשכנזי לכלך בבית, פרס מלכלך בחוץ.

חשבנו שאצל אשכנזי זה סינדרום דוד לוי, אבל מסתבר שמדובר דווקא בסינדרום פרס, חתרנות בלתי נלאית.

איזה נשיא מדבר בחו"ל על פתיחת אינתיפאדה? האם זה הרוצה במניעתה? וברור שזה כך, זה פרס, נשיא יהודי של ישראל, אך לנשיא ישראל אסור לדבר על אינתיפאדה, כי זו הסתה מובהקת, אך נשיא ערבי המדבר עליה, דמו בראשו. נשיא ישראל שמדבר על אינתיפאדה בהקשר למדיניות זו או אחרת של השלטון בישראל, מזמין את האינתיפאדה, מצדיק את האינתיפאדה, מצייר את התנאים להתהוותה, ובסוף גם יביא אותה. ומאחר שאין להטיל כלל ספק בנאמנותו של נשיא המדינה, אני חייב להסיק שמדובר בחוסר שיקול דעת קיצוני, בחוסר אחריות קיצוני, עד כדי נבצרות, כן, עד כדי נבצרות, ביחס הפוך בין בין הבגרות הגילית לבין היבט האחריות ושותפות הגורל.

להפעיל את סעיף 20 לחוק יסוד הנשיא

סעיף 20 לחוק יסוד הנשיא מבאר את ההליך שאמורה לבצע הכנסת על-מנת להעביר נשיא מכהונתו, טוב תעשה הכנסת הבאה אם תפעל על-פי סעיף 20 זה, מיד לאחר היבחרה של הכנסת ה-19. יש גבול, יש גבול למה שדמוקרטיה צריכה לסבול, הנשיא פרס עבר אותו ברגל גסה, יש כלים לדמוקרטיה לטפל בבעיות כאלה בצורה מכובדת, והגיעה העת.

כולם יודעים מה עונשו של נשיא אנס, אנס נשים (אשר יש כאן באתר "דון קישוט" יקר בשם אהוד שסבור שקצב זכאי, ומביא לכך ראיות שלא ניתן להתעלם מהן) אך מה נעשה עם הנשיא פרס, נשיא המנסה לאנוס את האומה ללכת בדרכים שאינם מקובלים על השלטון? לי מותר לכתוב את מה שהנשיא אומר, לנשיא אסור להעלות דבריו על דל שפתיו, ודאי שלא בחוץ לארץ.