רבים מתלבטים בעד מי להצביע. קשה לייעץ, ראשית, כי באמת אין הרבה נימוקים מדוע לטרוח ולהצביע בכלל בעד מישהו מאוסף המועמדים הזה שמציעים עצמם לתפקיד, ושנית, כי מי מוכן לקחת אחריות על התנהגות הנבחרים הללו דקה אחרי כניסתם לכנסת. ואני לא מתכוון רק לאנסטסיה או מירי רגב, שהן המקרה הקל, שקצת ריטלין היה יכול למנוע אותו מראש.
אבל מאחר שלא הגון להשאיר את הציבור ללא הדרכה אחראית בדיוק ערב הבחירות, ננסה לתת כאן מדריך קצר לבוחר המתלבט, וכאמור, כל התוצאות על אחריותכם:
א – נסה לבחור במפלגה שלא משקרת לבוחריה, כזו שבאמת תעשה בכנסת מה שהיא מבטיחה לעשות, כזו שגם הוכיחה שהיא תמיד מביאה לבוחריה השגים ותוצאות אמיתיות. ואם יצא לך יהדות התורה, אז זה מה שיש.
ב – אם אתה בעד ארץ ישראל השלמה ומתנגד לנסיגה, בחר בתנועה היחידה שפועלת ברצינות בנושא ושברגע של אמת היא היחידה שמצליחה לשכנע את הציבור בישראל שאין שום מקום לויתורים טריטוריאלים ונסיגה. בחר בחמאס.
ג – אם אתה מקיא מש"ס ומכל מה שהם מייצגים, אבל אינך רוצה להצטייר כגזען אשכנזי, הצבע אמסלם. לא חשוב אם הוא יגיע לאחוז החסימה (שזה 3 מנדטים). די לך בכך שכל קול שהוא יקבל, ש"ס יהיו בטוחים שזה קול שהיה שייך להם קודם ונגזל מהם, והוא חלק מהמנדט הנוסף שחסר להם. זה רק יגביר את עוצמת ליל הסכינים הכשרות הצפוי בין דרעי ל
אלי ישי. אתה תשב אז מול מסך הטלוויזיה ותהנה מההצגה שתרמת ליצירתה. לא שווה רבע שעה בקלפי?
ד – אם גם אתה שייך למאמינים שרק נסיגה מהשטחים והקמת מדינה פלשתינית תביא מזור לאיזור, הצבע ליכוד. לא רק כי רק הליכוד מסוגל (ורגיל) לעשות זאת, אלא כי עכשיו יש להם גם את ישראל ביתנו, ואיבט, בניגוד לביבי, אפילו לא מהסס.
ה – אם נמאס לך מהכפיה הדתית ומהמשיחיות שלה, ואם גם אתה בעד הפרדת המדינה מהדת, הצבע בנט. הנחמד הזה ייכנס בכל מקרה, אבל אתה תעזור לו להכניס לכנסת את מספר 10 או 15 או 20 ברשימתו, טיפוסים שכל אחד מהם יוכל בתוך שנתיים של פעילות פרלמנטרית להביא את כל הציבור להתגעגע ל
שולמית אלוני ורעיונותיה.
ו – אם אתה תומך בביבי נתניהו, אבל אתה עצמך אדם הגון ואינטליגנטי, כך שלא נעים לך להודות בזה אפילו בפני עצמך בחדר סגור, פשוט הצבע לפיד. הצבע ותהייה רגוע: בתום מסע הפלאברה שלו, הוא ימלא שליחותו ויביא את הקול שלך ישירות לביבי.
ז – אם אתה חובב דמוקרטיות, ורוצה לראות כאן כנסת חרוצה, פעילה ותוססת, הצבע בעד אחת ממפלגות האופוזיציה. לא חשוב לאיזו: למפלגת העבודה של שלי, לתנועה של ציפי או לחבורת המרץ של זהבה. הן כולן תמלאנה תפקידן. רק מהן מובטחת לנו קדנציה מלאת מאבקים. אם לא מול הממשלה, אז לפחות בינן לבין עצמן. ועם יד על הלב: האבקות נשים בבוץ, גם הפוליטי, היא עדין ההצגה הכי טובה בעיר.
וכי מה עוד יכולתם לבקש תמורת כרטיס ההצבעה אחד בקלפי?
בחירות נעימות.