גוש פרס-רמון

במערכת הבחירות הנוכחית מתמודדות מספר מפלגות, שהמסר העיקרי שלהן הוא "רק לא נתניהו". האמינה והעקבית ביניהן היא מרצ. האחרות - העבודה של יחימוביץ', התאונה של לבני, הלפיד של יאיר, קדימה של מופז - נאבקות על קולות השמאל בעזרת מסר שלילי: פסילה אישית של ראש הממשלה. השגיאות שעשה במהלך כהונתו (נאום בר-אילן, ההקפאה הגזענית של בנייה יהודית, ועוד) התגלו - כצפוי מראש - כמקח טעות, לא הביאו לו את הפירות המיוחלים בעולם ובשמאל ולא הפכו אותו לאתרוג.

ראשי המפלגות הנ"ל נוגסים זה בזה במטרה לשנות את חלוקת 40 המנדטים ביניהם. ככל הנראה ישנם כוחות מתוחכמים יותר שאינם מרוצים מדשדוש זה ומהעובדה שאינם מתקדמים אל היעד - הפלת נתניהו - ולכן מנסים לקדם מאחורי הקלעים תרגיל מסריח חדש. הכוונה לשמעון פרס וחיים רמון, אנשי התרגיל המסריח 1990, לפי הגדרתו הקולעת של יצחק רבין.

חתרנות הנמשכת עד היום

שמעון פרס, מי שהביא על ישראל את "שלום" אוסלו ואת מלחמת אוסלו - ועד היום לא התנצל על כך - נראה כמושך בחוטים של התארגנות מפלגות השמאל. לצידו, ויותר בגלוי, פועל חיים רמון/קלון, התככן ארך הלשון.

שמעון פרס עלה לשלטון אחרי רצח רבין ב-1995. היה זה רמון שהציע לפרס להקדים את בחירות 1996 כדי לזכות בהן על-רקע ההלם שבעקבות הרצח. גם אז המסר היה "רק לא נתניהו". רק שורת פיגועים נוראים שהצביעו שאוסלו אינו שלום הביאו את נתניהו לראשות הממשלה במקום פרס.

ברבות השנים היה רמון מעורב בפעילויות רבות שהמשותף להן הוא היותן שנויות במחלוקת, בלשון המעטה: החלשת כוח ההסתדרות, חוק הבריאות הממלכתי, הקמת גדר "הביטחון" היקרה סביב קורבנות הטרור במקום סביב מוקדי הטרור כשהכוונה האמיתית להסיג את ישראל אל סמוך ל"קו הירוק", הקמת מפלגת קדימה שנולדה בחטא וקרסה כצפוי, הגירוש הגזעני של יהודים מבתיהם בארצם.

חתרנות השניים נמשכת כנראה גם היום, כשסיסמת הקרב היא שוב "רק לא נתניהו". המטרה מקדשת את האמצעים, כולל קידושו של אבו מאזן כרודף שלום, וממילא השחרת נתניהו כמי שמתנגד לכך. עשרים שנה לא הספיקו לשניים אלה ולראשי המפלגות הנ"ל להתפכח מהדרך השגויה כאילו מדינה פלשתינית היא המבוא לשלום. מה שרוצה ה"גוש" שלהם הוא להמשיך להטיח את הראש בקיר, ולהתעלם מכך ששלום ומדינה פלשתינית הם דבר והיפוכו, ועל כן לא ניתן להשיג את שניהם: יש מי שרוצה שלום, ויש מי שרוצה מדינה פלשתינית, ואין אלה אותם קהלים. מידע זה חשוב שיגיע גם לתשומת לבו של מי שטרם חזר בו מנאום בר-אילן. אם כך יעשה יוכל להקים גוש מרכז-ימין מול גוש פרס-רמון. כל עוד לא יעשה כך ימשיך לאבד קולות לימין.

מי שדוגל במשא-ומתן ללא תנאים מוקדמים חייב להשתחרר מהנוסחה השקרית של מדינה פלשתינית כתנאי לשלום. ללא תנאים מוקדמים - גם ללא תנאי זה. אם לא כן, תוצאות המתן ומתן מוכתבות מראש. שלום המבוסס על גירוש בני אדם מבתיהם - יהודים או ערבים - איננו יהודי, איננו דמוקרטי, איננו מוסרי, איננו ציוני, ואיננו שלום!

ראשי המפלגות הנ"ל מתריעים מפני ממשלה של "ימין דתי הזוי וחרדים". כדאי שייטלו קורה מבין עיניהם לפני שהם דוגלים בממשלה של שמאל דתי - דת "השלום" היא דת משיחית לכל דבר ועניין - הזוי ומחרידים.