הערים בהן זכתה "יש עתיד" ברוב יחסי (כמות הקולות הכשרים העולה באותה עיר על קולות המפלגה הבאה בתור) הן: תל אביב, רמת גן, גבעתיים, רמת השרון, רעננה, נס ציונה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה ומודיעין.
מדובר ברצועה רוחבית מהרצליה בצפון ועד תל אביב בדרום ומהים עד הקו הירוק – אגזים אם אומר שמדובר ביותר מ-5% משטח המדינה, 5% השמנים, העשירים, המבוססים – שאינה מעמד ביניים, לא נעליים ולא בטיח. מדובר באוכלוסיה אשר מאפייני הרוב בה הם אוכלוסיה לבנבנה, אנטי חרדית, רחוקה מאוד מהמסורת, הדואגת לעצמה בלבד, ימין קיצוני ומרושע המחופש לשמאל, ומעדיף להקריב לנו את המדינה מאשר לוותר על שקל.
זה חברתי זה? זה חרפתי!
התשובה המלאה לשאלה "איפה הכסף?" היא: שם, ברצועה הזו בדיוק מתרכז כל הכסף - לשם הדיוק: נשתה הכסף. במקום להגיע למי שזקוק לו באמת, לתרופות, לפת לחם, לשמיכה חמה, לביקור שיקל על הבדידות, להקראת ספר לילד עיוור – המצביעים של
יאיר לפיד, הם שותים לנו את כל הכסף.
ולמי שזקוק להוכחה חותכת, בואו נפנה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה -
דירוג חברתי כלכלי. העיר הנמוכה ביותר בדירוג החברתי כלכלי שבין הערים הנ"ל היא באשכול 8 מתוך 10 עם 173 נקודות, כאשר היישוב הנמוך ביותר הוא עם 75 נקודות והגבוה ביותר עם 210. האם תהיה זו מפלגת מעמד הביניים או שמא תהיה זו מפלגת העושק של מעמד הביניים?
האם צריך להמשיך?
ואם היינו הולכים לקלפי, היינו מגיעים ודאי להרצליה פיתוח ולשכונות הפאר של רמת השרון, בהן רק הבלטות של בית אחד ויחיד יכולות לפרנס עיר פיתוח לשנה שלמה + 12 סוללות כיפת ברזל שיגנו על אותה עיר.
זה המצב. הכסף השתלט גם על הפוליטיקה, הטייקונים שביבי חתך להם את הזנב וכמעט הוריד להם את הראש, התעשתו מהר – חדרו למרכז העצבים של הפוליטיקה, באמצעות יאיר לפיד, אשר אולי לא יודע כלל בשם מי ועבור מי הוא פועל. ואנחנו טמבלים, נותנים למחדל הזה לקרות.
זוהי דמוקרטיה. גם אם יש לרוע ניצחון טקטי בנקודות, הרי שבמערכה כולה הצדק והיושר ינצחו, כי אנשים רעים מרקיבים לבד. בהתחלה הם אוכלים מכל הבא ליד, וכשמגיעים לקינוח הם אוכלים את עצמם. רק לפקוח עיניים, רק לפקוח עיניים.
רק, לכאורה, לפי שעה
