עבירות שנתניהו מתבוסס בהן

עם היוודע תוצאות הבחירות נפתח המשא-ומתן הקואליציוני והחלו משחקי הכסאות להרכבת הממשלה הבאה. מכיוון שעד להתייעצויות שיקיים נשיא המדינה עם ראשי הסיעות לא ניתן לפתוח במשא-ומתן קואליציוני רשמי - מדובר בגישושים לא רשמיים באמצעות שליחים וככל שמדובר בראש הממשלה, בנימין נתניהו - מדובר בנאמנו נתן אשל.

אשל אולץ לעזוב את תפקידו כראש לשכת ראש הממשלה לאחר שהודה בהתנהגות בלתי הולמת ובצילומים 'לא שגרתיים' שצילם תוך פגיעה בכבודה של עובדת הלשכה. במסגרת עסקת הטיעון שנחתמה עמו הסכים אשל להתחייב כי יתפטר משירות המדינה ולעולם לא ישוב לעבוד בו תמורת העמדתו לדין משמעתי ורשימת נזיפה חמורה בתיקו בלבד מבלי שיועמד לדין.

כעת, ולמעשה מאז ומעולם, המשיך אשל להיות 'איש הביניים' מטעם נתניהו שנותן בו אמון מלא ומוחלט. זאת, תוך היצמדות לפורמליסטיקה המשפטית שקבעה כי אשל לא יכול לעבוד בשירות המדינה. בשמו של ראש הממשלה מעביר אשל את המסרים שלא ניתן להעביר במשא-ומתן הרשמי ומשמש המאכער הפרטי של נתניהו. ואכן, הוא אינו עובד שירות המדינה אלא שליח פרטי של ראש הממשלה. אך בדומה לרעות חולות רבות - גם על עובדה זו ניתן לומר שהיא אולי כשרה אבל מסריחה מאוד.

ראש הממשלה, יותר מכל אזרחי ישראל, אינו יכול להיצמד ללשון המשפטית ולומר שהוא פועל כראוי. על-מנת שיוכל להתהדר בנוצות פעולה תקינה עליו לפעול באופן תקין גם במישור הציבורי. בממד הזה - לאדם כמו אשל, אשר הודה בפה מלא בפעולות שצוינו לעיל ואשר סולק בבושת פנים משירות המדינה - אין מקום במגעים קואליציוניים שישפיעו על חייהם של כלל אזרחי ישראל ובהם של נפגעות תקיפה מינית.

טענות בנושא הזה לא אמורות להיות מופנות לנתן אשל. אחרי הכל, הוא אדם פרטי שזכותו לפעול כראות עיניו ושאינו חייב עוד לתת דין וחשבון לציבור על פעולותיו. האשמה הציבורית הבלעדית מוטלת כאן על כתפי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אשר מפגין פעם נוספת חוסר רגישות אנושי. למעשה, בפעולתו לשמירת אשל במרחב הציבורי הישראלי, מכשיר נתניהו למעשה אלימות נגד נשים והתנהגות סקסיסטית, תוך שהוא שולח מסר שמדובר בעבירות קלות למדי, עבירות שאדם דש בהן.

מנתניהו כבר לא יכולות להיות ציפיות בתחום המוסרי-ציבורי. בימים אלה, אחרי מפלה בבחירות הוא מתנהל כאחוז תזזית וכפי שכבר ניתן היה לראות בעבר, בתנאים כאלה הוא הופך לחשדן מתמיד. אבל אולי התקווה תגיע מן המפלגות החדשות על המפה הפוליטית - אלה שהבטיחו לנו פוליטיקה חדשה.

הכוח המשמעותי בעניין הזה נמצא, כמובן, בידיו של יאיר לפיד. ויפה עשתה מפלגת יש עתיד כשהבהירה לנתניהו באופן ברור שלא יתקיים משא-ומתן קואליציוני כל עוד אשל חלק ממנו. אם לא היה עושה זאת - היה זה רבב פוליטיקה ישנה שהיה עשוי להידבק בבגדיו. לפחות את המבחן הראשון, מבחן קטן אך חשוב ציבורית, צלחו לפיד ואנשיו.