עם ישראל עם סגולה

מילים אלו נכתבות בשבוע שבו מלאו שישים ושמונה שנים לשחרור מחנה המוות אושוויץ, בו נרצחו כמיליון וחצי יהודים, אך ורק בשל יהדותם, בשל היותם עם סגולה.

בפרשתנו מופיע הפסוק הבא: וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. משמעות המושג "סגולה": דְבַר חֶמְדָה, אוצר מיוחד, קניין יקר, והצירוף "עם סגולה" מביע את ייחודו וקדושתו של עם ישראל כעמו של השם, ומבטא את היותו העם הנבחר - עם הבחירה.

רש"י מפרש - סגֻלה - אוצר חביב, כמו: 'וסגֻלת מלכים' [קהלת ב', ח'], כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם, כך אתם תהיו לי סגולה משאר אומות. ולא תאמרו אתם לבדכם שלי ואין לי אחרים עמכם, ומה יש לי עוד שתהא חיבתכם ניכרת, כי לי כל הארץ, והם בעיני ולפני לכלום.

הרשב"ם - נכדו של רש"י - מתמצת: כל העמים שלי, ולא בחרתי כי אם אתכם לבדכם. חשוב להבין, כי העובדה שנבחרנו לעם סגולה, לא כוללת הטבות חומריות ואין מטרתה להתרברב בפני שאר העמים על מעמדנו, או, כפי שפירש "הספורנו", נועדה אפוא לעם ישראל, דווקא כ"עם סגולה", שליחות נכבדה להיות "לְאוֹר גּוֹיִם" [ישעיהו מ"ט, ו'], והנימוק "כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ" לא בא להבליט את הניגוד בין ישראל לבין העמים, אלא אדרבה, להדגיש כי בשל האחריות של הקב"ה לכל יושבי תבל, הוטלה על "הסגל הנבחר" המשימה להיות "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים" לעולם כולו.

על עם ישראל, העם הנבחר, עם הספר, להנחיל את אהבת השם וחוכמתו לכלל הגויים. לא סתם שתי הדתות המונותיאיסטיות, הנצרות והאיסלאם, צמחו מתוך היהדות ומחקות לא בהצלחה גדולה את ערכיה. העם היהודי הוא העם שאורו משפיע על העולם, שהוא זורח, העולם זורח וכשהוא כבוי העולם במצוקה. כשהיהודים פורחים, כבתקופת בית ראשון, כבתקופת המשנה, כבתקופת חכמי ספרד, כבתקופה שלפני השואה, וכיום במדינת היהודים, העולם זוכה להתחמם לאורם ותבונתם. כשמשפילים ומדכאים את היהודים, כשכולאים את האור, העולם נהיה חשוך ומדכא. על כלל האנושות להבין ולהפנים, כי בחירי האל חפצים להפיץ רק אור בעולם, ואל להם לדכא מתנה זו. יהי רצון שנזכה להפיץ את אורה של התורה לכל העולם.