האם
שמעון פרס החמיץ את הזדמנות חייו? לפני חודשים לא רבים מפלגות השמאל חיפשו להן מנהיג שיעמוד בראש ה"גוש" המפוצל ויוביל אותן למערכה שסיסמתה היחידה: רק לא נתניהו. בצר לו חיפש השמאל מנהיג, בבחינת "שמלה לכה קצין תהיה לנו, והמכשלה הזאת תחת ידך" [ישעיהו, ג', ו']. בצר לו היה ה"גוש" מוכן להעמיד בראשו עבריין מורשע (
אהוד אולמרט), ובלבד שיהיה לו סיכוי להפיל את נתניהו, ולכך כל האמצעים כשרים.
אותם צדקנים השוקלים היום לדרוש שאריה דרעי לא ישמש שר ב
ממשלה, אפילו לאחר שריצה את עונשו ואת קלונו, הם הם שהיו מוכנים להמליך עליהם אטד בדמותו של אולמרט, שטרם ריצה את עונשו. המטרה הקדושה - להפיל את נתניהו - מקדשת את האמצעים.
אפילו הגברת "הנקייה", זו שגרמה נזקים קשים למדיניות החוץ של ישראל בשעה שישבה במשרד החוץ בתקופת אולמרט, עיכבה את החלטתה בעניין הקמת "התאונה" עד שהוברר שאולמרט אינו מתמודד. כלומר, אם העבריין המורשע היה מחליט להתמודד, "הנקייה" הייתה מתייצבת לשמאלו.
ממתין לשעת כושר? הזדמנות הפז של פרס הייתה ערב הגשת רשימות המועמדים, והוא - משיקוליו הוא - בחר לא להתפטר ולא להתייצב בראש ה"גוש" מול נתניהו. אומנם ביטאון השמאל היה מתגייס למען מועמדותו, וכך גם רבים אחרים בעדר התקשורת, אבל האיש החליט ששום דבר אינו בוער ושהוא יכול להמתין להזדמנות הבאה.
תוצאות הבחירות, יחד עם החלטתו הנכונה של
יאיר לפיד שלא להקים "גוש" חוסם, טרפו את הקלפים ומנעו מפרס להטיל את הרכבת הממשלה על אדם אחר זולת
בנימין נתניהו. בשלב זה אין מקום לתרגילים מסריחים.
אבל, שמעון פרס, האיש שעתידו עוד לפניו, עלול להמתין לשעת כושר מתאימה, או לגילויי חוסר יציבות בממשלת נתניהו, או לשגיאות נוספות שיעשה האיש המוכשר הזה, כדי להתייצב מולו בבחירות לכנסת העשרים. כלל לא בטוח שהדבר יקרה רק בעוד ארבע שנים.
על כן חייב נתניהו לפקוח עין על מעשיו של פרס ודיבוריו מול היושב בבית הלבן והיושב במוקטעה, מול חבורת דאבוס ומול כל מי שעלול לסייע לו להגשים את מאווייו ולתפוס את מקומו של ראש ממשלה שאותו הוא מתעב. נתניהו, היזהר משמעון פרס!
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
