הייתכן שצבי טל ישמש כבורר?

השופט (בדימ.) צבי טל, הוא מי שאליעזר גולדברג כמבקר המדינה כתב עליו דוח חמור (52ב) על ניצול לרעה של תפקידו כיושב-ראש ועדת העיזבונות, ומי שפעל ב-2000 להעברת מיליוני ש"ח לעמותות של מקורבים ולעמותות אליהן קשורים בני משפחתו, ובהם רעייתו.
הפרשה שחשף מיודעינו יואב יצחק נחקרה בשעתו על-ידי מבקר המדינה ועוררה סערה, ובעקבות הדוח עברה לחקירת משטרה. לבסוף פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, החליטה לסגור את תיק החקירה נגדו בטענה המשכנעת כי "טל פעל מנימוקים ציבוריים ואובייקטיביים כשהגדיל הקצבות לעמותות הקשורות למשפחתו".

דהיינו, מדובר בעוד מקרה עצוב של אדם תמים שנפל למלכודת הנאיוויות, שבקבלו את התפקיד, איש לא הדריך אותו כיצד להתמודד עם מצבי ניגוד עניינים, מה עוד שבמקרה לגמרי הוא כיהן מספר שנים כשופט עליון, ושם ניגודי עניינים הם דבר שבשגרה.

ועתה מסתבר שהוא בורר בענייני כספי ציבור וקובע החלטות שקשה להבין וללא הנמקות.

העיתונאי חיים לוינסון מהארץ, תאר בכתבה מיום 6.2.13, כיצד כל תשלומי הפנסיה בעבור ארבע שנות שפיטה, יעלו למדינה כ-3.2 מיליוני שקלים והכתבה אפופה סימני שאלה. עוד נמסר כי "הצדדים סיכמו על חיסיון". זה לכשעצמו לא מובן בלשון המעטה. החלטה על חיסיון בענייני ציבור שיעלו למדינה מיליונים?

השאלה היא, כיצד מישהו מרשה לעצמו להטיל משימות בוררות בעניינים הנוגעים לכספי ציבור, על מי שמבקר המדינה כתב דוח כה חמור על התנהלותו המוצלחת בעניינים אלה?