הנה ימים אלו ימים קדושים ואור גדול שזור בהם ורוח הישועה וההצלחה טמונה בכל רגע מימות החודש הקדוש הזה, ובכוח ימים קדושים אלו לבטל גזרות קשות אשר גזרו צוררים על עם ישראל ועל-ידי מסירות נפש כפי שמסרו אבותינו בימי מרדכי ואסתר, הכוח בא מהימים ההם וכל גזרות קשות ורעות בטלות ומבוטלות. וידע האדם יסוד גדול בנפשו, שגם בזמנים ובמצבים קשים ומרים אשר עומד בפניהם, יש לאדם כוחות נשגבים לעמוד איתן בפני כל זמן או מצב קשה.
והנה בפרשת השבוע פרשת תרומה מצאנו: "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת ועורת אילם מאודמים ועורת תחשים ועצי שיטים". ורש"י פירש ואמר: תחשים מין החיה ולא הייתה אלא לשעה והרבה גוונים היו לה עכ"ל. ובמדרש תנחומא בפרשה מובא: רבי יהודה אומר חיה טהורה גדולה הייתה במדבר וקרן אחת הייתה לה במצחה ובעורה שש גוונים ונטלו אותה ועשו ממנה יריעות. ורבי נחמיה אומר: מעשה נסים הייתה ולשעה שנבראה בו ובשעה נגנזה עכ"ל.
והנה דברי חז"ל אלו קשים ביותר, מדוע הקב"ה ברא את התחש לשעה אחת בלבד? אם החיה הזאת יש בה תועלת כל כך גדולה ויופי כל כך גדול, נאה ויאה שחיה זו הייתה קיימת בעולם ונהנים ממנה העולם? מדוע נבראה לשעה בלבד בשעת בניית המשכן?
תוכחת הצפרדע
אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול מובא במדרש [ילקוט סוף תהלים פרק שירה]: אמרו על דוד המלך עליו השלום בשעה שסיים לכתוב את ספר התהלים זחה עליו דעתו, אמר לפניו ריבונו של עולם כלום יש בעולם דבר שאמר שירה כמותי, נזדמנה לו צפרדע אחת ואמרה לו: אל תזוח דעתך עליך שאני אומרת שירה יותר ממך ועל כל שירה ושירה שאני אומרת אני ממשילה עליה שלושת אלפים משל. והנה קשה - מה הצפרדע באה לדוד ומה הכוח שיש לצפרדע להוכיח את דוד המלך ומדוע דוד כך נכנע לדברי הצפרדע?
אלא אפשר לבאר ולומר, מצאנו בזוהר הקדוש פרשת פנחס: בשעת בריאת העולם קרא הקב"ה לכל החיות וכן לבריאה כולה, וציווה ואמר להם: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" וכל חיה וחיה לקחה את המיטב של הכוח שלה ואת המובחר שיש בכוחה ותרמה והקריבה את העידית של כוחה, לבריאת בחיר הבריאה שזה האדם.
כנמר וכנשר
ועל זה תובן התביעה שיש מהאדם [פרקי אבות פ"ה]: "הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים". וקשה - מדוע דורשים מאיתנו להיות עז כנמר וקל כנשר? אלא הנמר והנשר והצבי וכן כל החיות נתנו לנו מכוחם והכוח הזה חבוי בנו ונמצא בתוכנו, ולכן הדרישה מאיתנו להיות עם כוחות אלו משום שהם בנו חקוקים ושזורים.
ועל-פי זה יובן כוח השירה וההלל להקב"ה מן הצפרדע. ולכן כאשר דוד זחה עליו דעתו, הצפרדע הוכיחה אותו, הכוח הזה אינו ממך, זה כוח שניתן לך ממני ואני לא מתגאה, ואיך אתה מתגאה. וידע האדם שיש בו כוחות נפש גדולים ביותר אשר יכול לעמוד בהם בכל מצב, בכל ניסיון ובכל התמודדות.
פקיחת עיניים
ועל-פי דברים אלו יובן: הנה התחש הוא דבר של יופי גדול ויופי מביא לאדם גאווה ולכן הקב"ה הסתיר את התחש, שהוא נתן בבריאת העולם לאדם את מידת הגאווה ועל המידה הזאת נאמר: מאוד מאוד הוה שפל רוח, אזהרה גדולה ביותר, מאוד מאוד, ריחוק גדול מאוד מהמידה הקשה הזאת של הגאווה. ולכן התחש נברא לשעתו להסתירו וללמוד מזה הגאווה לחי עולמים ומן הגאווה צריך האדם להתרחק ולהישמר מכל משמר.
ה' עוז לעמו יתן ובעזרת ה' יתברך בחודש זה נשמע ונתבשר בשורות טובות, וכשם שהמן ניסה לקנות את התקדמותו והעלאתו בתפקידים על-ידי מסירת היהודים להרג ולכליה וכשהגיעה העת המיוחדת לישועה נפקחו עיני אחשוורוש, אף על-פי שגם הוא רשע היה אך רשע שנגרר אחרי המן והמן ראה את מפלתו וסופו מול עיניו ואחריתו ואחרית כל עושי דרכי עמלק וסיעתו עדי אובד. ה' יאיר לנו אורה וישועה ובעזרת ה' האמת תהיה נחלת הכלל בקרוב ממש. יזכנו ה' לאורה וישועה והצלחה מרובה.
