פרשת "תרומה" - אתגר למערכת המיסוי

קיימת עוצמת פער בין עוצמת ערכי הנתינה הכספית של באי החברה לחברה, כפי שבאה לידי ביטוי בפרשת "תרומה", ובין התרגום האלים שנתנה לפרשה המונארכיה הישראלית בתקופת המקרא , במיוחד בימי שלמה המלך. נראה, שאת מימוש ערכי הפרשה בימי המלוכה מאמצת גם מערכת המיסוי של מדינת ישראל כיום.

בשבת נקרא את פרשת "תרומה" הדנה בתרומות הנדרשות להקמת המשכן ואת הפטרת השבוע במלכים א' פרק ח', הדנה בבניית בית המקדש, שלהקמתו נדרשו תרומות כספיות וגיוס אוקיינוס של כוח אדם מהעם. גיוס שהיה מעל ומעבר לכוחו של העם .

המשכן נבנה על-ידי חברה שכל מאווייה היו רוחניים, לכן המשכן קיבל ממדים מאוד צנועים, שהלמו את אופיו הרוחני .

המקדש נבנה בתקופה מונארכית על-ידי מלך ששם את יהבו בהדר, בפאר החיצוני ולא במישור הרוחני הערכי, לכן התרומה כבר אינה תרומה, והתחליף האלים לתרומה התבטא במערכת מסוי מכבידה - "וַיַּעַל הַמֶּלֶך שְׁלמָה מַס מִכָּל יִשְׁרָאֵל , וַיְּהִי הַמַּס שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ ". עליהם הפקיד המלך שלמה את אדורם אשר על המס, שהיה אחראי לגביה ולמימון ל"שִׁבְעִים אֶלֶף נוֹשֵׁא סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חוֹצֵב בַּהַר , לְבָד מִשָׁרֵי הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלוֹש מֵאוֹת הָרוֹדִים בָּעָם הָעוֹשִׁים בַּמְּלָאכָה ."

בפתיחת הפרשה ישנה הגדרה מפורשת גם לבית המקדש שייבנה בעתיד. פרשת תרומה מדברת במפורש על תרומה ולא על מערכת מסוי אלימה כפי שבאה לידי בטוי בימי שלמה , והיא הייתה הסיבה למרד ההמוני שבראשו עמד ירבעם בן נבט בדרישה לבנו של שלמה - "אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת-עֻלֵּנוּ וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבוֹדַת אֲבִיךָ הַקָּשָׁה..." (מלכים א' י"ב 4)

מערכת המסוי לבניית המקדש התרחקה מהנימה הערכית והאידאית האופינית לפרשת "תרומה" בכל הקשור לבניית המרכז המיועד לעבודה דתית. פתיחת הפרשה מגדירה במפורש את יחסו של דור יוצאי עבדות מצרים אל המבנה שייבנה. בפרשת "תרומה" מתבקש כל אזרח להשתתף במאמץ הבניה כפי שידבנו לבו - "וַיִּקְחוּ לִי תְּרוּמָה מְאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְבֵנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתוֹ " (שמות , כ"ה 2)

עוצמת פער מכאיבה בולטת בין הנימה הערכית של פרשת "תרומה" בדבר תרומה לבניית המשכן בניגוד ליישום האלים והרודני בימי שלמה. פרשת "תרומה" יוצאת מהנחה שנוסף לתרומה כבסיס ערכי יש גם לנהל מערכת מיסוי , ונקבע בה במפורש מערכת מסודרת וקבועה של מחצית השקל. הפרשה לא דיברה על מערכת מיסוי כפי שהנהיג המלך שלמה, שבסופו של דבר הביאה לתגובה של מרד עממי והמוני, שהתבטא ברגימה באבנים את אדורם אשר על המס - "וַיִּרְגְּמוּ כָּל-יִשְׁרָאֵל בּוֹ אֶבֶן וַיָּמוֹת" (מלכים א' י"ב 18) וכן גם במנוסתו המבוהלת של רחבעם, בנו של שלמה המלך, מנוסה שהביא לכאוס חברתי ולפילוג מדיני קשה, שהתרחש בשנת 930 לפני הספירה .

פרשת "תרומה" חייבת להנחות את האחראים למערכת המיסוי בישראל ולתופעה העצובה של עול מסים קשה המכביד על האוכלוסיה במדינת ישראל. פרשת "תרומה" חייבת להנחות את אלו שהוסמכו לקבוע כיום את מחירי המים, ולהתייחס למים בבחינת מצרך יסוד ולא מצרך של מותרות. לשקול פעם נוספת את גובה מחירי הדלק, המשפיעים השפעה ישירה ומידית על ייקור שלל מצרכי יסוד חיוניים.

את המשכן בנתה החברה הישראלית מתוך נדבת לב. את המקדש בנתה החברה הישראלית עם מערכת "נִצָּבִים...וְהָרוֹדִים בָּעָם הָעוֹשִׁים בַּמְּלָאכָה". אני מעדיף שננהל את אורחות חיינו מתוך הנימה הערכית והאידאית שעיצבה את דור בוני המשכן. ולהם חייבת להיות קשובה המערכת של משרד האוצר.