|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לשכת עורכי הדין - אין תחליף לפירוק
|
הכשל העיקרי שבחוק לשכת עורכי הדין היה ביצירת גוף פוליטי לכל דבר ועניין, גוף שהנבחרים בו מתמנים לאחר שהשיגו במערכת בחירות בזבזנית את אמון ציבור עורכי הדין.מערכות הבחירות בלשכה עולות ממון רב וממומנות ללא כל פיקוח על מקורות המימון והאינטרסים שמאחוריהם
|
|
לשכת עורכי הדין. לא עומדת במטלות שהוטלו עליה
|
|
|
|
|
בעקבות הקמת וועדה לבדיקת תפקודה של לשכת עורכי הדין בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה התבקשו עורכי הדין לחוות דעתם בנושא. כתבתי לוועדה ואני משתף את הקורא במחשבותיי. עסקתי בנושא שבנידון לא מעט בעבר ופרסמתי כמה רשימות בנוגע למצבה ועתידה של לשכת עורכי הדין. מסקנתי היסודית נותרה בעינה ואף התחזקה מאד בשנתיים האחרונות. < - שאר התפקידים שנועדו לה בחוק הם בעלי חשיבות משנית.
ביחס לנושאי התמחות, פיקוח והכשרת מתמחים, הסמכה לעריכת דין, והשיפוט המשמעתי קיימים בלשכה פונקציות מקצועיות הניתנות להעברה מנהלית בנקל לגוף אחר, כמו יחידת סמך של משרד המשפטים וזו צריכה להיות החלופה המועדפת. ביחס לפונקציות אחרות שממלאת הלשכה על-פי חוק, כמו וועדות האתיקה, הרי שבמתכונתן הנוכחית עליהן לעבור מן העולם.
לשכת עורכי הדין יכולה להמשיך להתקיים בגוף וולונטרי כמו לשכות מקצועיות אחרות ובשל גודלה ומספר חבריה, כמו גם הגיוון העצום בעיסוקיהם ובמעמדם הכלכלי והחברתי, ייתכן מאד שיקומו לשכות עורכי דין אחדות על בסיס זהות אינטרסים מקצועיים.
במסגרות וולונטריות תמשיך ותפעל הלשכה (או הלשכות) למען האינטרסים של החברים, היא תקיים השתלמויות מקצועיות, פעילות צרכנית ותרבותית והכל כפי שמקיימים ארגונים מקצועיים אחרים, כמו התאחדות סוכני הביטוח. אין צורך בארגון סטטוטורי על-מנת לקיים פעילות עשירה ומועילה.
הכשל העיקרי - יצירת גוף פוליטי
הכשל העיקרי שבחוק לשכת עורכי הדין היה ביצירת גוף פוליטי לכל דבר ועניין, גוף שהנבחרים בו מתמנים לאחר שהשיגו במערכת בחירות בזבזנית את אמון ציבור עורכי הדין (רק שליש מעורכי הדין משתתף למעשה בבחירות).מערכות הבחירות בלשכה עולות ממון רב וממומנות ללא כל פיקוח על מקורות המימון והאינטרסים שמאחוריהם. התהליך מלווה בעסקות פוליטיות של תמיכה הדדית והתחשבנות הדדית כמקובל בכל ארגון פוליטי. לא למותר לציין כי רבים מעסקני הלשכה רואים במילוי תפקידם בה לא רק שליחות ציבורית אלא כמנוף ראוי לקידום אישי.
גוף פוליטי אינו יכול מעצם מהותו להיות הנאמן על טהרתו ורמתו של מקצוע עריכת הדין או של כל דבר אחר. התפקיד העיקרי שנועד ללשכה הוא תפקיד מקצועי מובהק, בחלקו בעל מאפיינים שיפוטיים ומעין שיפוטיים (בנוגע לאכיפת כללי האתיקה ורישום מתמחים) ותחומים אלו חובה להרחיק מהמגרש הפוליטי.
מאבקים אישיים ופוליטיים מכוערים
במאמר מוסגר אוכל לציין בצער שחלה בשנים האחרונות הידרדרות ברמתם האישית והמקצועית של פרנסי הלשכה ואלו שקעו במאבקים אישיים ופוליטיים מכוערים שדבר אין להם ולמטרות הלשכה. דומה שכל עורך דין רציני מעדיף להתרחק מהלשכה ופעילותה ת"ק פרסה ומי יוכל שלא להצדיקו על-רקע מה שמתחולל? הוועדה בראשות השופטת בדימוס פרוקצ'יה הוקמה כתוצאה ישירה משיתוק של רוב פעילות הלשכה על-רקע פוליטי והדברים גלויים וידועים.
אדגים את בעיית הדואליות של גוף פוליטי ותפקידים בעלי משמעות שיפוטית ומקצועית בדוגמה פשוטה. עד היום בראש וועדות האתיקה בלשכה עומדים נבחרי הלשכה ולהם השפעה רבה מאד על ההליכים לרבות ההחלטה על העמדת עורך דין לדין משמעתי. האם מישהו יכול לטעון ברצינות שאותה מערכת שיקולים תוחל כאשר תתברר תלונה נגד משרד ענק שתמיכתו ותרומתו למערכת הבחירות חשובות מאד למועמד, לעומת עורך דין זוטר וחסר השפעה.
זה מכבר מתייחסים עורכי הדין לוועדות האתיקה כגופים פוליטיים ועסקני הלשכה מתייחסים אליהן כמקור כוח פוליטי - מי יכול לתת בכלל אמון בהליך המשמעתי ובכללי האתיקה בתנאים אלו? כיצד יכולה הלשכה המערבת את ההליך הפוליטי בהליכים שיפוטיים להתיימר לפעול בתחום זה.
יכולתי להרחיב את הדיבור על אכיפה סלקטיבית, על היטפלות לעורכי דין זוטרים בנושאים שוליים ומאידך על בהתעלמות בוטה מהפרות כללי האתיקה בנושאי הפרסום העצמי למשל כאשר מדובר במשרדים בעלי השפעה. יכולתי להביא דוגמאות בהן ההליכים שמשו במפורש לחיסול חשבונות פוליטי אך אין טעם לעסוק בעבר- הפוטנציאל להשחתה ברור וגלוי מדי מכדי שניתן יהיה להתעלם ממנו.
ללשכה אין יכולת למנוע הצפת המקצוע
בעייתיות לא פחותה קיימת בהשתתפות נציגיה הפוליטיים של הלשכה בוועדות מינויים הפועלים על-פי חוק. כאן השקפות פוליטיות, אינטרסים פוליטיים וכן אינטרסים כלכליים של משרדי עורכי הדין החברים בוועדות השונות מטילים צל של חשד על כל הליכי המינוי ונגרמת פגיעה ממשית באמון הציבור במערכות המשפט.
נודה על האמת השפעתה של הלשכה על רמתו של מקצוע עריכת הדין היא שולית והוא הדין ביחס להשפעתה על החקיקה הנוגעת לעורכי הדין. בסך-הכל אנו עדים שנים רבות להצפת המקצוע ופיחות במעמדו ודומני שדי בקרוב על כל 150 תושבים יהיה עו"ד אחד ועוד היד נטויה. חלק מאי יכולת הלשכה להשפיע נובע מגודלה ומכך שהציבור ובמיוחד פוליטיקאים מתנגדים לכל הכבדה על אפשרות העיסוק בעריכת דין, מה שלא מונע מהם להתלונן על הירידה באיכות השירות. לאחר שנים של מעקב הוברר לי שהסיכוי לשכנע בצורך לדרוש הכשרה וניסיון מקיפים יותר מעורך דין הבא לייצג לקוח הוא קלוש ומוטב לוותר על המאבק.
כשהתמחיתי אני לפני 32 שנים וההתמחות ארכה שנתיים, הפיקוח על ההתמחות היה רופף, אם בכלל וגם כיום הוא כמעט ואינו קיים. מאידך היה אז מחסור במתמחים ולכן אלו העדיפו להתמחות במשרדים ראויים אף ללא פיקוח. המלצות וועדה ציבורית בראשות השופטת גרסטל להארכת תקופת ההתמחות והמלצות נוספות נדחו. מדי פעם מדברים על שינוי דרמטי במתכונת בחינות הסמכה אך שום דבר ממשי לא יצא מזה וסביר שכך יהיה גם בעתיד.
במצב דברים זה ראוי היה שהלשכה מיזמתה תניח את המפתחות בידי המחוקק ותבהיר לו ולציבור שאין היא מסוגלת לעמוד במטלות שהוטלו עליה בחוק. איני תמים להניח שכך יקרה שכן הלשכה משרתת אינטרסים אחרים של עסקניה
להעביר תפקידיה החוקיים של הלשכה למדינה
כמובן תישמע הטענה שהצעתי, דהיינו פירוק הלשכה והעברת סמכויותיה למדינה, מהווה הרמת ידיים בכל הנוגע לאפשרות לשפר את רמתם של עורכי הדין ואת השמירה על טהרתו של המקצוע. אני אכן פסימי מאד ואיני מאמין ששינוי לטובה אפשרי. הצפת המקצוע הביאה רבים מאד מעורכי הדין ללחום בחירוק שיניים על שרידות כלכלית ומלחמה כזו אינה מתיישבת ואינה יכולה להתיישב עם רמתו וטהרתו של המקצוע.
עורך הדין הרעב לכל תיק ייקח לטיפול כל תיק גם אם אינו מבין דבר בנושא וגם אם אין התיק ראוי לטיפול כלל. עורך דין כזה יתפתה ביותר לעבור על כללי האתיקה למען הלקוח ולמען עצמו. אין תרופה בתחום האתיקה למצב זה ובמצבים הקיצוניים ממילא אמור לטפל המשפט הפלילי. איני מאמין שלשכת עורכי הדין יכולה במתכונת כלשהי לשפר את המצב ועל כן כל הצעה ל"רפורמה" במבנה הלשכה תהיה בבחינת זריית חול בעיניים ורק תחמיר את המצב.
במצב דברים זה אין להסס וראוי ללכת עד הסוף- יש להעביר את תפקידיה החוקיים של הלשכה למדינה (הסמכת עורכי דין וקיום שיפוט משמעתי) וביחס לאיכות שירות עריכת הדין יש להבהיר לציבור כי השירות המשפטי ניתן בתנאי שוק חופשיים לחלוטין ובכל רמות הטיפול ועל כל אחד מוטלת חובת הזהירות בבואו לרכוש שירות משפטי. ייתכן שהשוק החופשי ייצור בעתיד מנגנונים משלו להבטחת רמתו של המקצוע ואולי גם תדאג לכך המודעות הציבורית. לשכת עורכי הדין אינה הכתובת ומוטב שלא להוליך שולל את הציבור.
איני מתעלם מהעובדה ששוק חופשי פרוץ ונטול פיקוח יגרום לתופעות שליליות אלא שזהו המצב בלאו הכי. בכירי מערכת המשפט סברו שנים רבות בעבר שטוב הדבר שציבור גדול ככול האפשר ילמד משפטים ולכך תהיה תרומה חברתית חשובה ותרומה לא פחותה למרצים למשפטים. התברר לכל, "למרבה ההפתעה", שרובם של הלומדים מעוניין בפרנסה ולא בהשכלה כללית מעשירה וכעת הם לוחמים על שרידות כלכלית במקצוע.
משלמים את מחיר קוצר הראות
מערכת המשפט משלמת אף היא את מחיר קוצר הראות ואי תמיכה בעבר במהלכים לבלימת הצפת המקצוע. המחיר מתבטא בהצפת מערכת המשפט בהליכים ובהידרדרות איכות הדיון באולמות המשפט וכפועל יוצא גם הידרדרות במעמדה של מערכת המשפט בעיניי הציבור - לכל אלו אין פתרון- אפילו יינעלו דלתות האורווה, הסוסים כבר ברחו.
בכל הנוגע למקצוע עריכת הדין עצמו, אכן כמו במקצועות אחרים, מן הראוי לחוקק חוקים מיוחדים שיבטיחו גזרות התמחות, שיגבילו עורכי דין לטפל בנושאים שבתחום התמחותם, שיאסרו על עורך דין לפתוח משרד עצמאי בטרם יעבור תקופת הכשרה מתאימה ועוד- הסיכוי לחקיקה כזו הוא נמוך מאד. לכל אלו אין קשר ללשכת עורכי הדין ודרכי פעולתה ונושא זה אינו מצוי במנדט של הוועדה שמונתה.
|
| תאריך:
|
21/02/2013
|
|
|
עודכן:
|
21/02/2013
|
|
עו"ד משה גולדבלט
|
|
לשכת עורכי הדין - אין תחליף לפירוק
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מסיבת גן
|
21/02/13 23:15
|
|
|
|
2
|
|
מי שיודע
|
23/02/13 06:04
|
|
|
|
3
|
|
עוד עו"ד
|
23/02/13 13:53
|
|
|
|
4
|
|
זהר זהר
|
2/03/13 07:56
|
|
גיוס חרדים היא בעיה ישנה נושנה, איש לא הצליח לפתור אותה עד כה, ולפחות רובנו לא לומדים לקח. במקום לחשוב, במקום להתאים את השיטות למציאות, אנו שוב ושוב מפילים עצמנו לאותם כישלונות, לאותה דרך מטופשת בה הלכנו ולא הובילה אותנו לשום מקום.
|
|
|
|
|
מלקולם הונליין, מנכ"ל ועידת הנשיאים, צוחק כששואלים אותו למה אובמה מגיע. למה הוא מגיע? בתחילה שאלו כולם למה הוא לא מגיע. עכשיו, כשהוא מגיע, כולם שואלים למה הוא מגיע. ובכן הוא מגיע, לדעת הונליין, רק מפני שללא הרף תוקפים אותו בשאלה 'למה הוא לא מגיע לישראל'.
|
|
|
|
|
המינוי המבורך של ציפי לבני לתפקיד שר המשפטים, העלה חיוך של שביעות רצון וקורת רוח על שפתי. סוף סוף לאחר שמשרד המשפטים הפך לשק חבטות פוליטי של פרופסורים למשפטים שביקשו לכלות את זעמם ולהוציא את תסכוליהם ומרירותם על מערכת הפרקליטות ומוסד היועץ המשפטי לממשלה, חוזרת לעמוד בראש המערכת המשפטית, אישית משפטית מן המעלה הראשונה, שנשחקה אומנם פוליטית, לא מעט בשנים האחרונות, אולם איש אינו יכול להטיל ספק ביכולותיה המשפטיות המקצועיות של עורכת-הדין, ציפי לבני.
|
|
|
|
|
פרסומו של דוח הרפז על-ידי מבקר המדינה הינה הזדמנות להחיות את הדיון הציבורי בעניין מעמד מוסד ביקורת המדינה, פעולת הביקורת וזכויות המבוקר. כפי הזכור, "מסמך הרפז" הוא כינוי למסמך שנחשף בתקשורת באוגוסט 2010 ובו הנחיות לבניית תדמית חיובית לאלוף יואב גלנט, אחד המועמדים לכהונת הרמטכ"ל דאז, תוך הכפשת אחרים. פרסום החשד נגד בועז הרפז בדבר זיוף המסמך, הגביר את אי הבהירות לגבי השתלשלות האירועים. ב-26.10.10 הודיע מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, על פתיחת ביקורת בנושא ופירט את יעדיה: בדיקת פעילות הרפז במערכת הביטחון ומכלול הפעולות במערכת הביטחון הקשורות במסמך, ובכלל זה תהליך בחירת הרמטכ"ל.
|
|
|
|
|
לא היה לי ספק כי ההתנהלות הבלתי סבירה של הליכוד לפני הבחירות ואחריהן כלפי הבית היהודי, שהוא השותף הטבעי האידיאולוגי של הליכוד, לא נבעה רק ממשקעים אישיים בין נתניהו ובנט, ולא רק מהעובדה כי יש חפיפה חלקית בחלק מפוטנציאל המצביעים של הליכוד והבית היהודי. המקור לדעתי נעוץ בעיקר בשינוי הקו המדיני שנוקט ראש הממשלה מאז הצהרת בר-אילן על שתי מדינות לשני עמים, קו המנוגד למצע הליכוד, קו מדיני שלא נדון בשום מוסד נבחר בתנועת הליכוד, וממילא לא שונה ולא אומץ.
|
|
|
|
|
