כל במאי-סרטים מתחיל יודע כי הסיכוי המרבי לזכות בפרס אוסקר המיוחל - תלוי בדבר אחד: שנאת ישראל, וככל שיכפיש וישחיר כך הסיכוי הולך וגדל. הצג את ישראל כבריון שכונתי ו'כובש' אכזר בארץ לא לו, ואת הפולשים הערבים כקורבנות לצורך תעמולה פרו-'פלשתינית' שמטרתה: להצדיק את חיסולה של ישראל בשלבים דמוקרטיים גם בזירה הבינלאומית - והרי לך מועמדות לזכייה בפרס היוקרתי. כל זאת בעידודה ובהמלצתה של ממלכת אירופה שמטרתה - למרק את מצפונה מטבח יותר מששת המיליונים הי"ד. איך מגשימים זאת? - הופכים את היהודים מנרדפים לרודפים, את חיילי צה"ל לקלגסים נאצים ואת מבקשי נפשנו הערבים ה'צדיקים' לקורבנות 'הנאצים החדשים'. והרי לך עוד סיבה שמצדיקה רצח יהודים!.
העיתונאית-חוקרת ג'ואן פיטרס, מפריכה בספרה העובדתי והידוע 'מאז ומקדם' אודות הסכסוך הערבי-ישראלי, את שכתובי ההיסטוריה ועלילות-דם ה'כיבוש' ו'העם הפלשתיני' ומציינת בספרה כי "אכן שיכתוב ההיסטוריה מרחיק לכת עד כדי כך שנמצאו כמה יהודים המקבלים את הטענה ש'הערבים הפלשתינים' נזקקים פשוט ל'טקטיקה יהודית' כדי להשיג להם מדינה כאשר שלוחי-הטרור הערביים תוקפים בתוך ישראל ומחוצה לה. סיסמת התעמולה הערבית כיום היא - היהודים 'נאצים' ב'פלשתינה'".(1988).
נס גלוי היה כשהתבשרנו ששני הסרטים מתוצרת כחול-לבן במימונה של מדינת היהודים' הם המועמדים לאוסקר: 'חמש מצלמות שבורות'(ובצדק!) ו'שומרי הסף' לא זכו בפרס (תודה לאל), וליהודים הייתה אורה ושמחה!.
זכיה מסוג זה חלילה וחס, הייתה שמה ללעג וקלס את בתי-הקברות בהם טמונים אלפי חללי צה"ל שבדמם קידשו לנו את הארץ המובטחת, ומבזה את קורבנות 'הכיבוש'(האיבה) וה'שלום' הרצחני הי"ד!. פרסים עבור סרטים מסוג זה מגבירים את המוטיבציה של החמאס והג'יהאד ואת התיאבון של הפת"ח ומכחיש השואה מחמוד עבאס,
כי אם היהודים 'כובשים' בארצם מולדתם? אליבא דה 'סמול ו'שומרי הסף', אזי הערבים 'צודקים' ודמנו 'מותר'- רחמנא ליצלן!.
הבמאי דרור מורה התראיין ל-CNN לפני חגיגת האוסקר ועשה פרובוקציה בנוסח ה'שמפניה' של
כרמי גילון ואבישי רביב. הוא האשים את נתניהו בהסתה ובאחריות ישירה לרצח רבין (עלילת דם שהופרכה מזמן ואפילו זקן צמח לה עד הברכיים), וזאת בתקווה לזכות באהדת עוכרי ישראל ונתניהו כדי לזכות באוסקר.
הגדיל לעשות דרור מורה, שלא הסתפק בעוד סרט פרו-פלשתיני נדוש, והלך על בטוח וגייס לסרטו שישה ראשי שב"כ בעברם שהתמסרו בקלות לתפקידם החד"ש והוסיפו שמן למדורה האנטישמית סלקטיבית בעולם כולו נגד ישראל.
שום תועלת לא צומחת לישראל כתוצאה מסרטים אלה. מטרת הסרט היא הצדקת האידיאולוגיה הסמולנית-קיצונית והעלאת קרנו של נביאם השנוי במחלוקת הבאבא ליבוביץ שכינה את ישראל 'מדינה יודו-נאצית', את חיילי צה"ל 'יודו-נאצים' לשמחת אויבי ישראל ללא הבדל דת והסית בגלוי לרצח יהודי יש"ע. בנוסף, בסימפוזיון באוניברסיטת ת'א ב-10.3.93 הגיע הפרופסור המהולל, בעיני הכת שלו, למסקנה כי "היטלר היה דמות מוסרית למופת" - לצורך השוואה 'מוסרית' בהתיחסו ל'כיבוש' הישראלי - לא פחות ולא יותר,ואף אחד ב0סול ובתשקורת לא קונן על 'זילות השואה'. כצפוי המליצה הכוהנת
שולמית אלוני להעניק לליבוביץ את פרס ישראל אותו הוא דחה למרבה השמחה. מסתבר שלא רק הגויים מעניקים פרסים לעוכרי ישראל!.
יש לציין שכל 'שומרי הסף' בסרט הינם תמימי דעים בנוגע לסכסוך הערבי ישראלי ושייכים לאותו השבט פחות או יותר. לא די שהבמאי אפילו לא טרח שיופיע בסרטו יהודי אחד למען האיזון הקדוש ש'חושב אחרת'. מורה ושכמותו הסבירו בתשקורת שהסרט בכלל הוא "לטובתנו", כמו ש'המדינה הפלשתינית' הנוספת בקרבנו זה אינטרס-ביטחוני שלנו תחילה. איפוא אורוול כשצריך אותו באמת?!.
על יהודים מסוג זה של דרור מורה, גיא דוידי ו'שומרי הסף', בלי שום קשר למילוי תפקידם נאמנה למדינה לבין דעותיהם שמותר וצריך לבקר - הטיבו ממני לתאר גדולי העם והעולם: ברל כצנלסון, אורי צבי גרינברג, זאב-בנימין-הרצל ווולטר מהמאה ה-18.
ברל: "היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לסילוף שכזה? שכלי ונפשי?...עד כדי כך שיראו את הגאולה הסוציאליסטית בנאצים הפלשתינים שריכזו כאן בארץ ישראל-את האנטישממיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפיגיון שבמזרח-אל ידע מצפונינו שקט"!
אצ"ג: "קינה היא ולא קוננוה מקונני הדורות:על גניוס הכסל אצלינו וטפש צדקו...אין זאת כי אפשר לשנות מהלך הירדן-אך אין לישר את המוח אשר התעקם.אפשר לעשות הר למישור וביצה לשדה לחם,אך אין לרפא סוציאליסט יהודי מתחכם..."!
הרצל: "ובימי מצוקה אנטישמית מושך היהודון שלנו בכתפיו: 'כבוד'? מי צריך כבוד כשהעסקים בסדר"!
וולטר: "כה גדולה היא רדיפת הבצע של היהודים,שגם את ארצם,אם תהיה להם כזאת אי-פעם:ימכרו לכל המרבה במחיר!"
לאן נוליך את החרפה-ועד מתי?
כבת למשפחת נפגעי ה"כיבוש" בישראל תמהני על כך שטרם קם במאי יהודי אחד שישקיע בסרטים פרו-ישראלים במימון העם היהודי, ושיסביר לעולם כולו מדוע נדרשה ישראל לשחרר את השטחים שהיו תחת כיבוש זר ולשם מה אנו נדרשים למחסומים ומתגוננים מפנים הקמים לכלותינו?, מדוע אנו צריכים צבא שיגן עלינו?. בקלי קלות ניתן להוכיח לעולם את האמת הצרופה והעובדתית שבצדקת דרכנו ולהפוך את הקערה על פיה - כפי שעשתה זאת בזמנה ג'ואן פיטרס, והסמולנים קילקלו לנו.
בספר 'יזכור' בהוצאת משרד הביטחון ב-2006 מונצחים 1,447 קורבנות ה'כיבוש' וה'שלום' בין השנים 1950-לבין 1999. עליהם אין מקוננים האמיל גרינצוולד והיצחק רבין - הם נשכחו ואיש לא עוסק באובדנם על לא עוול בכפם, פרט להיותם יהודים, וכידוע דם יהודי שווה פחות כי הנרטיב הפלשתינאצי-עכשווי קוסם לישראלים החד"שים יותר וזה גם משתלם כספית ומקדם את הקריירה בעולם כולו, הצילו ורחמנא ליצלן!.
זעקי ארץ!