|
|
נחיל ארבה בדרכו לישראל. אות אזהרה המסמן את הדרך [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אנו מתקרבים לחג החירות חג הפסח, בטרם יצאו בני ישראל ממצרים, הנחית אלוהי ישראל על מצרים 10 מכות, 10 מכות מצרים שמהוות סימן לפרעה וסימן גם לבני ישראל בדבר כוחו של אלוהים שאין גדול ממנו. בין 10 המכות, האותות והמופתים שהנחית אלוהי ישראל על מצרים, הייתה גם מכת הארבה, אותו נחיל חרקים שאוכל את תבואת השדה וגורם נזק רב.
והנה הפלא ופלא אך כנראה לא פלא, שמכת הארבה הפוגעת שוב דווקא במצרים ודווקא בימים אלה שלפני חג הפסח, אך יחד עם זאת גם אינה פוסחת על עם ישראל וכבר הסבה לנו נזק גדול של מיליונים. סבורני כי ראוי שכולנו נשאל את עצמנו היום שמא יש קשר בין מה שקורה בדורנו בעם ישראל, ההתרחקות משלוש יסודותיו של מגן הדוד והפניית העורף לאלוהי ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, ובכלל זה העיוותים החברתיים הקשים, חוסר הצדק החברתי והמשפטי והפגיעה דווקא בחלשים, כפי שדברו עליהם בפרט הנביאים ירמיהו ועמוס, והרצון לחלק את ירושלים ואת ארץ ישראל, לבין מכת הארבה הזו שמהווה אות וסימן ולסמן לנו את הדרך.
מי שלא מאמין באלוהי ישראל ובתנ"ך וודאי שלא יאמין, ואולם מי שכן מאמין כדאי שייתן דעתו גם לסימן הזה ולא יזלזל. בתפילה לימים טובים יותר שעוד יבואו, כי למרות הכול אלוהי ישראל לא ינטוש לעולם את עמו , כאמור גם בסיפור יונה על עיר החטאים ננווה.
ככתוב בספר דברים פרק ו:
"ואמרת לבנך, עבדים היינו לפרעה במצריים; ויוציאנו יהוה ממצריים, ביד חזקה. וייתן יהוה אותות ומופתים גדולים ורעים במצריים, בפרעה ובכל-ביתו--לעינינו. ואותנו, הוציא משם--למען, הביא אותנו, לתת לנו את-הארץ, אשר נשבע לאבותינו. ויצוונו יהוה, לעשות את-כל-החוקים האלה, ליראה, את-יהוה אלוהינו--לטוב לנו כל-הימים, לחיותנו כהיום הזה. וצדקה, תהיה-לנו: כי-נשמור לעשות את-כל-המצווה הזאת, לפני יהוה אלוהינו--כאשר ציוונו."
