החלמאים

אם בעבר ידענו שרוצחים הם בעלי רקע אלים, הרי כיום משום מה יותר מדי רוצחים מאופיינים כנורמטיביים. אך למרבה הצער, במבחן התוצאה, מתברר שבפנים הסתתר לו פסיכופט לא קטן שקינן בהם. האם עובדה זו אינה צריכה להדליק נורה אדומה בקרב הגורמים הנוגעים בדבר?

נכון אנחנו לא אמריקה, ותודה לא-ל רוצחים לא נכנסים לבתי הספר לבצע רצח המוני. אולם האם הקלוּת הבלתי נסבלת של הלחיצה על ההדק אינה מעידה שאנו צועדים בדרך אל התפוח הגדול האימתני? כיצד זה 40 אלף מאבטחים חמושים מסתובבים חופשי בארצנו הקטנטונת, לאחר שלא פעם השתמשו בנשק ככלי רצח? והמשטרה כדרכה חוקרת את נסיבות הרצח, במקום למנוע אותו. האין זה מזכיר את החלמאים שבָּנו בית חולים על הגשר הקורֵס, כדי לטפל בפצועים שמעדו, במקום לתקן את הגשר?

עוד לפני אכיפת החוק של איחסון הנשק במקום העבודה, השאלה היא מדוע חברות השמירה, משרד הפנים והמשטרה אינם עורכים מיבדקים נפשיים יסודיים למועמדים, החשובים לא פחות מהבדיקות הפיזיות? ומדוע אין די תיאום בין הגורמים הנזכרים ובינם לבין משרד הבריאות, דבר שעלול לגלות רקע נפשי מעורער או אלים של הפונים? כמה מקרי רצח יכלו להימנע בדרך זו? מדוע לא נלמד הלקח עד כה?

הדרך הקלה למס הכנסה

משרד מס הכנסה יצא לאחרונה בקמפיין פרסומי לציבור הרחב, המעודד את האזרחים להלשין על חבריהם מעלימי המס. אין ספק גיוס הציבור להלבנת ההון השחור זו דרך קלה להשגת המס, החוסכת משאבים כספיים וכוח אדם לפיקוח על אכיפת החוק. לכאורה, במבט ראשון, אפילו מדובר בחובה אזרחית, כפי שדומני המשרד מנסה להציג זאת. אולם במבט שני, עם כל הכבוד, האם אין מדובר בדרך בלתי אתית למימוש החוק? האם הגבייה בדלת האחורית דרך ההלשנה אינה אלא גבייה שחורה ובלתי מוסרית בעליל? והאם המטרה מקדשת את כל האמצעים?

נכון יש שמציעים לכנות את המבצע בשם המכובס 'תלונון', במקום 'מלשינון'. אולם האין זו אותה גברת בשינוי אדרת? אם יש חובה חוקית להודיע למשטרה ולרשויות הרווחה על התעללות בנשים ובילדים, כדי להציל את נפשם, הרי גביית המס, עם כל חשיבותה, עדיין איננה בגדר פיקוח נפש. והוא הדין לסטיקר 'האם אני נוהג נכון'?, שהנהג מודע לאפשרות של דיווח על אופן נהיגתו על-ידי הציבור, ואם הוא מכבד את עצמו יש להניח שתווית זו תשמש לו תזכורת ואתגר לנהיגה נכונה.

על משרד המס לנקוט דרכים לגיטימיות לגבייה, דוגמת קמפיין הסברה, בונוסים ומבצעים אטרקטיביים להקטנת תשלום המס ועוד, שיעודדו את הציבור לשלם מיסים כחוק. ובא לציון גואל.

ילד מחמד

יואב זהבי-לונדון לא לבד (למוֹתר לציין, שהוא זכה לכתבה ולתמונת שער במוסף פופולרי בזכות היותו הבן של). למרבה הצער, אם זה ינחם אותו, הוא נמצא בחברה טובה של ילדים רבים שנולדו מחוץ לנישואים, ואבותיהם אינם מכירים בהם ברמה זו או אחרת, ואף נוטשים אותם. ביניהם ילדים של מפורסמים, דוגמת בתו של השופט מישאל חשין. הם נחשבים ילדים סוג ב', החיים בצל הסוד עם אימם 'אשת הצללים', שלרוב אביהם מסתיר מפני בת זוגו החוקית כדי לא לסבך את חיי משפחתו הנורמטיבית.

דומה שלא צריך להיות פסיכולוג (בגרוש) כדי להבין שלא רק בגלל העדר דמות אב בחייהם, אלא לא פחות בְּשֶׁל היותם ילדים בלתי חוקיים, ונעדרי סטטוס, הם חסרי ביטחון ובעלי דימוי עצמי נמוך, כפי שיואב מעיד על עצמו בכתבה. לכך נוספת הגנת היתר של האם על ילדה היחיד, החסר אב, התורמת אף היא לחוסר ביטחון זה.

אין ספק שירון לונדון הוא סוג של אב מחמד, שנהנה להשתעשע בבנו יואב, מבלי שעבר את חבלי גידולו. מה הפלא שיואב מסרב, בצדק, לקרוא לו בתואר המפוקפק אב? את זאת כאמור ירון הרוויח ביושר.

הניוּ רפורמים

שילוב לימוד הגמרא בנאום הבכורה בכנסת של ח"כ ד"ר רות קלדרון הוא יותר מסמל.

לא סוד הוא שהגישה החילונית רואה בטקסט המקראי והתלמודי אוצר תרבותי בלבד, המשמש מקור השראה חשוב ליצירות אחרות. אולם מעֵבר לשעשוע אינטלקטואלי וספרותי, דומני שקלדרון, שהקימה את בית המדרש החילוני 'אלול' לפני 27 שנה, שייכת לזרם ניו-רפורמי חדש, שאולי היא ממחולליו, המקַדש את לימוד הגמרא כְּדת, וכמטרה בפני עצמה, שבאה להחליף את הדת המעשית של חיי ההלכה. בכך היא סללה את הדרך אל ה'ישיבות החילוניות', שמעצם טיבן אין חיה כזאת במסורת היהודית.

בתי מדרש לנשים, המבקשות להעשיר את עולמן הרוחני, נפוצים כיום בקרב הציבור הדתי. זו תופעה מבורכת, שהמודל לה הוא ברוריה אשת התנא רבי מאיר, אשר הייתה בקיאה בגמרא ובהלכה. אולם הזרם החדש מעַוות את דמותה של היהדות, שֶבָּה הלימוד הוא בראש ובראשונה אמצעי לקיום מצוות.

מה הפלא שהדבר הבא הוא 'רב חילוני' (והמועמדת, אם לא ניחשתם, היא לא אחרת מח"כ מירב מיכאלי). אולם כיצד יוכל הרב להורות על פסקי הלכה, אם הוא לא יהיה מחוייב להם בעצמו? בדיחת פורים או אחד באפריל? די לפארסה!

משהו חדש מתחיל?

הפרסום על השתלת חוקרים ובלשים, בזהות בדויה, נגד היריבים במפלגת הבית היהודי, מעלה את השאלה: האם זהו המשהו חדש שמתחיל במפלגה, שבישר בנט בראש כל חוצות לציבור הרחב? והאם וכמה שילם ח"כ סלומינסקי לקבלן הקולות, אביחי עמרוסי, כדי לשנות את גירסת הקלטת הלוהטת המקורית, המפלילה אותו, בקלטת חדשה המטהרת את הח"כ הנכבד ומפלילה את בנט? האומנם הכסף יענה את הקול?

לתשומת לב המשטרה ומבקר המדינה.

הם לא חשוכים

טוענים נגד הרבנים הראשיים החרדים שהם חשוכים ופאנטיים, וחסרי גישה לציבור החילוני. אז יש לי חדשות בשבילכם.

עם כל הכבוד הרב הראשי, יונה מצגר, הוא דומני בוגר מערכת החינוך הדתית לאומית. גם את קודמו, הרב לאו, קשה להאשים בהאשמות אלה. הרב ידוע בנועם הליכותיו, בהשכלתו הרחבה, בגישתו הליברלית, עוד כמורה בתיכון העירוני, וכרב העיר תל אביב בעבר ובהווה, ומקובל על כל גוני הציבור.

והם לא לבד. הם מייצגים רבים כמותם. האם לא הגיעה השעה כחברה נאורה להתנער מסטראוטיפים ודיעות קדומות כלפי החרדים?

פסוקו: בְּקַלֵּי קולות

בנט והבלשים

משהו לא טוב מריח בבית היהודי.

קול עמרוסי מציג: בנט והבלשים

הקלטת הלוהטת בשתי גירסאות -

ניסן: זה לא אני זה הוא.

נפתלי: זה לא אני זה הוא.

מְחק את המיותר.

עוד נשמעו במפלגת העבודה קול פֶּרֶץ וקול המרגלית - הכסף יֲעֲנֶה את הקול?

מפילים תיק: גדעון, סער החינוך?

כן ולא: לפיד אמר לא לגזענות, אבל כן לגזענות נגד חרדים;

לא להדָרת נשים, אבל כן להדָרת חרדים

ובזירה המשפטית: מי ישפוט את השופט, הֶחשוד בהכאת ילדיו?

האם זה השי שקיבלנו לקראת יום האישה - רצח שתי נשים והשחתת פני נערה בחומצה?

צחוק טוב: מדוע אין יום החיוך?