הנפקה ובחירות - השווה והשונה

להנפקה ולבחירות יש מכנה אחד משותף מרכזי - הן "סחורה" שאנו רוצים למכור, ולכן אנו חייבים לשווק אותה עם כל כלי השיווק המקובלים בשוק, וזאת במטרה לקבל עבורה את המחיר הכי טוב, והכל בכפוף לחוק.

השווה בין הנפקה לבחירות

הסחורה בהנפקה זה מוצר, פיתוח, תרופה; ובחירות אלה רעיונות וכושר וניסיון לביצוע של הרעיונות. את "סחורת" הבחירות מוכרים לבוחרים, ובהנפקה מוכרים אותה לציבור או לקבוצות משקיעים; המחיר בהנפקה הוא מרשרשים ירוקים בדרך-כלל, ובבחירות אלה מנדטים המביאים בסופו של דבר לאפשרות של קבלת עמדות שלטוניות ועמדות השפעה.

עד כאן בחירות והנפקה הן כמעט אותו דבר, ומכאן שמי שעשה הנפקה רצינית, ויש לו סחורה פוליטית סבירה, והוא את מלאכת השיווק הרי יודע מההנפקה, יש לו סיכוי גדול להצליח גם בבחירות, כלומר להביא הרבה מנדטים.

השונה בין הנפקה לבחירות

ומה ההבדל בין בחירות להנפקה? ובכן, ההבדל הוא שבהנפקה שלב הגביה של הכסף הוא סוף העבודה, כי יש מוצר, יש לקוח, יש הרבה כסף, ומכאן ולהבא שהמשקיע שקנה ישבור את הראש, ואנו היזמים שהנפיקו נוסעים לנוח בהונולולו. ואילו בבחירות, ההצלחה היא רק תחילתו של כאב ראש, תחילתו של תהליך ארוך ומייגע של הנהגת הציבור, ציבור קשה-עורף, הפכפך, לעיתים בוגדני; וכמה שהבחירות מוצלחות יותר, כן כאב הראש גדול יותר.

לאחר הנפקה המשפחה חוזרת הביתה ל-ד' אמות. לאחר הבחירות המשפחה נחשפת והופכת מוקד לבוז על-ידי הציבור. בהנפקה יש אפשרות להשתמש בעושר למטרות אושר, ובבחירות לא חשוב כמה יש לך אתה קשור לוועדות ולחוקים ולמגבלות, ועיתונאים מצלמים אותך מחטט באף ומחטט באוזן, ונכנסים איתך לחדר המיטות, בקיצור - חיים כמעט בלתי אפשריים.

מנפיקים לא מתאימים בד"כ לפוליטיקה

לכן כל המנפיקים למיניהם או לפחות רובם ממש ממש לא מתאימים לפוליטיקה, הם מתאימים לשלב הבחירות אך הופכים לנזק אחד גדול שנייה אחרי הבחירות. הם מתאימים לנהל קמפיינים, הם מתאימים לתת מכה וללכת. ואם בכל זאת הם הולכים לבחירות, אז סופם שיחטפו מכה, יחטפו מכה קשה ביותר ויברחו, יברחו כל עוד נפשם בם.

בואו נמתין, אולי נפתלי בנט יפתיע אותנו. יפתיע אותנו? אני לא מאמין, אני ממש לא מאמין, הוא ממש ממש בכיוון ההפוך.