שר אוצר מבזה את בית הנבחרים הישראלי

לאחר שסיימתי לכתוב את הרשימה הקצרה בגנות שר האוצר, המבזה את כנסת ישראל, התברר לי שהיה מי שהקדים אותי, והתייחס לנושא שמצאתי לנכון להצביע על חומרתו.

הכבוד שמור ליושב-ראש הכנסת, יולי יואל אידלשטיין, שראוי להערכה על מהירות התגובה בפייסבוק שלו. מסתבר, שזה יתרון הפייסבוק של יו"ר הכנסת על צינור העברת רשימה, גם אם היא קצרה, למערכת של אתר באינטרנט. אני מוצא לנכון לברך את יושב-ראש הכנסת על תגובתו המהירה והעניינית.

שר האוצר, יאיר לפיד, בישר לנו, כי אין בכוונתו לנאום את נאומיו המרכזיים מעל בימת הכנסת מחשש קריאות ביניים של חברי הכנסת. זה לא לכבודו להתעמת עם השגותיהם של חברי הכנסת החרדים, כדוגמת גפני ומוזס, שנשלחו לכנסת על-ידי ציבור בוחרים, שהם אזרחים במדינת ישראל.

שר האוצר, יאיר לפיד, מבקש להנציח בעלות על מיקרופון ועל חלל האולפן, לו היה רגיל ככוכב תקשורת. שם בחללו של האולפן הוא היה הקובע הבלעדי את הסרט הנע של המהלכים. שם הוא קבע מי ידבר וכמה זמן ידבר.

נראה, שיאיר לפיד לא הפנים, שעכשיו הוא נבחר ציבור, והמקום לשאת את דבריו הוא בבית הנבחרים. כן, נבחר ציבור נשלח לבית הנבחרים, וראוי שבבית הזה הוא יישא את דבריו.

האיום של שר האוצר, יאיר לפיד, שלא יישא את דבריו בבית הנבחרים, מעלה אותו על שרטון של יהירות והתנשאות, שרטון של ביזוי המוסד הנקרא כנסת ישראל. מר יאיר לפיד שכח, שהיה פעם חבר כנסת בשם טומי לפיד, שידע לשסות דברי נואמים רבים בכנסת, גם בבוטות ובגסות רוח, מה שלא היה בקריאות הביניים של חברי הכנסת גפני ומוזס.

לטומי לפיד היה מותר לשסות נאומים של חברי כנסת, אבל לגפני ולמוזס אסור להשחיל קריאות ביניים, לגרסתו ולהבנתו של יאיר לפיד, הבן. נראה, שהלפיד עלה ליאיר, והוא מרשה לעצמו לנהוג במידה רבה של זלזול ובוטות במוסדות הדמוקראטיים של מדינת ישראל.