סיפור אפלייתם של משוררי עדות המזרח מורכב יותר מסמנטיקת ה"שחור לבן" הרגילה שעולה בישראל כבר עשרות שנים. תמיד ישנו מישהו שמנסה ל"דחוף" את ה"שד העדתי" לבקבוק ולהבטיח איזה יצוג סמלי למזרחיים - כמו שנתניהו ביטא זאת בהמלצתו על יהודה הלוי להפוך ל"אייטם" של השטרות הבאים. מאחר שאף אחד לא נוגע בנקודה האמיתית הרי שהבעיה עולה שוב ושוב ומאיימת על "אחדות העם והמדינה".
דווקא חברת וועדה פשוטה, בהנפקת סמלי השטרות - שנידמה לי ששמה שרי רז, פלטה בריאיון סתמי לעיתונות, כמשיחה על-פי תומה איפה לחפש את הבעיה. הגב' - שלא הבינה מאומה על מה המהומה, פלטה במשפט קצר לעיתונות כי על-פי מה שידוע לה ל"ספרדים לא היו משוררים בולטים במאה העשרים" ואח"כ הוסיפה כי "לא למדנו על כך בבתי הספר". פה טמונה התשובה - ובמיוחד בחלק השני של דבריה - על כך שלא לומדים בבתי הספר על משוררים ספרדים. דווקא אני אינני מתייחס לדבריה כחוצפה, עזות או גזענות. זוהי האמת המרה ואותה מנסים לטייח. ומדוע?
אותם המשוררים ה"דגולים" שניאלץ להחזיק אותם בכיס, אינם רק אירופאים אלא גם חילוניים כמובן.
לאה גולדברג, שאול שטרניחובסקי והגברת מכנרת מיצגים את מה שהמדינה רוצה שניראה. בדיוק כמו שאצלנו , ביהדות הדתית - בתמונות הצדיקים שלנו, רשום מעל התמונה "והיו עיניך רואות מוריך" , כך גם כוונת המדינה ה"ישראלית" החדשה - שאזרחיה יראו את מורי דרכם על שטרות כסף ויקראו עליהם בספרי ההיסטוריה ב"חינוך מחדש" שהחל עוד לפני הקמת המדינה. אבל במקרה הזה אין מציינים לציבור ש"אלה הם מוריך" אלא בונים על "פרסום מתמשך".
ההיסטוריה של בני עדות המזרח ויוצאי ספרד איננה כמעט מוזכרת בספרי הלימוד ה"ממלכתיים" מאותה סיבה שעל השטרות מופיעים הגולדברגים והרחלות. ההיסטוריה של בני עדות המזרח ויוצאי ספרד הינה כולה דתית. המנהיגים והסמלים של יוצאי המזרח וספרד היו רבנים מורמים מעל ואם כבר נמצאו שם משוררים או סופרים הרי שכל יצירתם הייתה דתית ולשם שמים. רבי שלמה אבן גבירול, רבי שלום שבזי, רבי יהודה הלוי, רבי חיסדאי בן שיפרוט ואחרים כתבו "אקדמות" לתורה ולחג השבועות ושיבחו את השם ולא שאלו בכפירה "מי אני ומה אני"?. גולדברג, שטרניחובסקי וכו' כתבו בעיקר את מה שחש יהודי מתפקר. לכן לא פלא הוא שהמדינה - שנבנתה על מתכון חילוני-אירופאי, תעדיף לייצג סמלים חילוניים וכופרים ולאוו דווקא דתיים. מפעם לפעם הם משחררים איזה "עצם תרבותית" לספרדים ולדתיים כמו ש"י עגנון או הרמב"ם כדי להשתיק את ה"שד" ולהכניסו לבקבוק ה"רה סוציאליזציה" הציונית.
אבל לא רק ספרדים מופלים, גם שאר גדולי ישראל ומאורי אשכנז ומזרח אירופה מוחבאים. קחו למשל את תנועת החסידות על כל הקיפה ועל מאות שנייה ומיליוני אנשיה ותגלו שבבתי הספר הוא מתורגם בקושי לשיעור וחצי במקרה הטוב לעומת עשרות שיעורים על "12 הבילויים" ופלגי "פועלי ציון" המזעריים וההזויים.
שטיפת המוח ה"תרבותית" ברורה: טוב מראה עיניים ומשמע אוזניים על בן-גוריון, שטרניחובסקי, ביאליק, ז'בוטינסקי וכו' מאשר משמע אונים עם מראה עיניים על ה"אביר יעקב", ה"בן איש חי", הרי"ף, ה"בבא סאלי" ואחרים. כדאי לעדות המזרח להפנים זאת היטב במסגרת "מאין באת" ולא לדבר על "תרבות מזרחית" אמורפית וחילונית שמעולם לא הייתה בארצותיהם אלא לומר בגאווה את מה שבשנת 1988 אמר הרב יצחק פרץ בטלוויזיה בגאון , ערב הבחירות:" אישה יהודיה אחת המדלקת נרות שבת שווה יותר מאלף פרופסורים". עצוב שח"כי ש"ס ו"יהדות התורה" טומנים ראשם בחול כאילו לא אירע דבר כשה"שד" הזה חפץ לצאת מהבקבוק.
את ה"שד הדתי" אף אחד לא יכניס לבקבוק. ההיפך היא המציאות העתידית.
