כאשר פורע ערבי מתקיף חיילים או עמדה של צה"ל ונהרג כתוצאה מהתגוננותם, נפתחת תמיד ובאופן מיידי חקירה של מצ"ח המבקשת לדעת אם החיילים נהגו נכון ואם הירי היה מוצדק. והינה עתה, נרצח בשומרון אֶבְיָתָר בורובסקי ואולם, מערכת הביטחון לא פתחה בחקירה כלשהי לבירור הנסיבות.
נכון שהרוצח נתפס, אך לא די בכך. היה נכון לבדוק באיזה אופן הועברו לחיילים הוראות הפתיחה באש ועל סמך מה הוסרו המחסומים. נכון היה לבדוק מהם צעדי ההרתעה שנקט המפקד הצבאי של האזור בתגובה לידויי האבנים ולתקיפות הרבות נגד חיילי צה"ל, שהרי לפי עדויות מהשטח - החיילים 'מופגזים' ונפצעים מאבנים, אך נאסר עליהם להשתמש אפילו באמצעים לפיזור הפגנות.
היה נכון, גם כשההרוג הוא יהודי, לפתוח בחקירה מקיפה כדי לבדוק מהם הכשלים שהקלו על מעשה הרצח והיה נכון לבדוק עד כמה מגבירה מדיניות ההבלגה והסלחנות כלפי טרור האבנים ומוטות הברזל את תעוזתם של הערבים.
ואולם, דבר מכל זה לא נעשה, וגם במישור המדיני נמשכת השתיקה. בעוד שאבו-מאזן מנצל כל הזדמנות להעליל על צה"ל והמתנחלים ומסית בשקריו נגד ישראל מעל כל במה בינלאומית - לא גינה ראש הממשלה את הרשות הפלשתינית ואת שידורי ההסתה בטלוויזיה שלה, ולא ציין את עידודה ואחריותה לידויי האבנים ולמעשה הרצח הנפשע.
מותו של יהודי לא הצדיק אפילו הערת אזהרה כלפי הרשות הפלשתינית ולא דחה דבר בסדרת מסעותיו של
ג'ון קרי ההולך ובא. אין מחאה ואין טענה. שום דבר. העיקר לשמור על השקט - למה לחולל סערה?
ראש הממשלה ונשיא המדינה לא אמרו דבר כנגד מעשה הרצח וכנגד הרשעות הפלשתינית, כשם שלא אמרו דבר לאחר פציעתה הקשה של הפעוטה אדל ביטון וכשם שלא התייחסו כלל לעשרות הנפגעים מידויי האבנים בחודשים האחרונים.
שום תלונה או מחאה לא נרשמה מפיהם על דפי העיתונים ולא נאמרה במסיבת עיתונאים. יציאתו של הצדיק אֶבְיָתָר בורובסקי מארץ החיים, לא עשתה רושם ולא הצדיקה לדעתם כל מחאה פומבית וכל גינוי ישראלי.
ראש הממשלה, נשיא המדינה והרבנים הראשיים, יודעים להתייחס ברגישות לכל ניסיון הצתה של מסגד ולכל שרבוט של 'תג מחיר', אך מותו של יהודי לא הניע אותם לכלום, משל היה הדבר כואב פחות משטיח חרוך בְמסגד.
