בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
במשך שנים הטיפול היחיד בסרטן השד היה כריתה מלאה, אך בהמשך נרשם ניסיון לבדוק אם ניתן להסיר את הגוש הסרטני בלבד. רוב הנשים החלו לבחור מאז בניתוח משמר שד, כלומר בהסרת הגוש הסרטני בלבד. אך בעשור האחרון חל שוב שינוי
|
אנג'לינה ג'ולי. בחירה אמיצה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
אין ספק כי העולם מתרגש מהצעד האמיץ אותו נקטה השחקנית האמריקנית אנג'לינה ג'ולי אשר סיפרה במאמר שכתבה ל"ניו-יורק טיימס" על החלטתה לעבור ניתוח כריתת שד כפול, וזאת עקב הסיכון הגבוה שלה ללקות בסרטן השד. חשוב לציין כי כריתת שד, עם ניתוח שחזור או בלעדיו, היא ניתוח המשנה בצורה משמעותית את גוף האישה, ומשפיע, מטבע הדברים, גם על תפיסת האישה את עצמה ואת גופה. משמעות ההגדרה של אישה "בסיכון גבוה" לחלות בסרטן שד, היא באחוזים. אם מדובר ב-50 אחוזים, יכול להיות שיהיה לה סרטן שד ויכול להיות שלא יהיה לה, ו-50 אחוזים זה המון. אך העיסוק בג'ולי (היות שמדובר באישיות מפורסמת) מסיטה מעט את הדיון בשאלה: האם בכל פעם שקיים סיכון ללקות בסרטן השד חייבים לעבור ניתוח לכריתת שד? התשובה נעוצה בכך שבמשך שנים הטיפול היחיד בסרטן שד היה כריתה מלאה, אך בהמשך נרשם ניסיון לבדוק אם אפשר להסיר את הגוש הסרטני בלבד. רוב הנשים החלו לבחור מאז בניתוח משמר שד, כלומר בהסרת הגוש הסרטני בלבד. אך בעשור האחרון חל שוב שינוי - יותר נשים חולות בוחרות בניתוח כריתה מלא, ולעיתים אף מבקשות לכרות את שני השדיים, כאשר הסיכון לחלות בסרטן שד גבוה. אבל מי שמתמודדת בסופו של דבר עם הדילמה היא האישה עצמה. באוכלוסיה הכללית הסיכון לסרטן שד הוא 12.5 אחוזים, כלומר ל-12 נשים מכל 100 נשים יהיה סרטן שד במהלך חייהן. חשוב להזכיר את המקרה בארץ של עיתונאית האתר ynet קרן נתנזון, אשר עברה ניתוח דומה, וכן את ההצהרה של סגנית מיס אמריקה אשר אמרה לעיני המצלמות שגם היא עתידה לעבור ניתוח דומה. לכן ראוי להחמיא לשלוש הנשים הללו, היות שזה לא קל לעבור שינוי מאסיבי בגיל צעיר, אך למען קדושת החיים והבריאות חייבים ככל הנראה להקריב הכל (כולל את המראה האסתטי).
|
|
הכותב הוא סטודנט לתקשורת.
|
|
תאריך:
|
19/05/2013
|
|
|
עודכן:
|
19/05/2013
|
|
רועי אורן
|
|
בתקופה האחרונה מרבים לדבר על חוסר היכולת לממש פתרון שתי המדינות לשני העמים (נושא בעייתי בעצמו) ונוכח זאת (עיין הערך אי ההפיכות ע"ש מירון בנבניישתי) מועלה רעיון המדינה האחת בלבוש המדינה הדמוקרטית שתהיה בארץ ישראל או בפלשתין ( תלוי בדוברים).
|
|
|
עפולה ביום חמים מקרי לכאורה של סוף חודש אפריל, יום אחד בלבד אחרי הסגריר, ואתה נכנס למקום מוריק ומטופח שמייד משרה עליך תחושה של נעימות, של קרבה ושל בית, אומנם לא שלך אבל בהחלט מזמין. זה הדבר הראשון שחולף במחשבה שלך. והכל נקי, כל חלקות הדשא ירוקות, ערוגות הפרחים פורחות והמקום כולו נראה כמו מלון בטבע, מחולק לגושים, בניינים נפרדים וצבעוניים המכונים מועדונים, ובכל "מועדון" מצויה קבוצת גיל הומוגנית וקטנה אחת, שם היא מבלה, מכינה שיעוריה, נתמכת וחיה. ואתה אומר לעצמך, כי יכולת לבוא לאי-אלו ימים או אפילו שבועות כדי לנפוש במקום הזה ולקבל ארוחותיך מאלה שדואגים לך, מקום שמנתק אותך באבחה אחת מהרחוב ממנו זה עתה נכנסת לכאן. התחושה הייתה כמעט כמו פלישה לציור של איזה כפר מעגלי ואידילי בספר ילדים צבעוני שנפל לידיך ביום אחד שמשי ומבורך.
|
|
|
האכזבה ממדיניותה הכלכלית-חברתית של הממשלה רבתי. הצעת התקציב איננה אלא המדיניות הכלכלית שממשלת נתניהו-לפיד-בנט מתכוונת לנהל. שר האוצר עושה מאמצים עילאיים כדי להסביר מדוע לא הייתה לו כל ברירה אלא להוציא תחת ידו הצעת תקציב הפוגעת בעצם הבטחותיו לבוחרים הרבים שהלכו אחריו מתוך אמונה שבישראל ניתן בלהטוטים מהירים לשנות כיוון.
|
|
|
המזרחן דוקטורט מרדכי קידר, מנהל את המרכז לחקר המזרח התיכון והאסלם (בשלבי התהוות) ועמית מחקר במרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, הוא אחת הדמויות המובילות בישראל להבנת העולם הערבי-מוסלמי. ד"ר קידר טוען, שוב ושוב, שיש צורך בידע וקצת חוצפה כדי להפיץ את האמת על המזרח התיכון ועל האיסלאם באופן כללי. יש לו את שני הנתונים אלה.
|
|
|
השימוש באמות מידה שונות כשמדובר ביהודים לעומת אחרים היווה במשך מאות רבות של שנים יסוד עיקרי שהיה מצוי בלב ההסתה והפעילות האנטישמית. סימנים קיצוניים שלה היו שיהודים אולצו להתגורר רק בחלקים מסויימים של עיר, לא הותר להם ללבוש את הבגדים שרצו והם לא הורשו לעסוק במרבית המקצועות. משמעות הדברים הייתה שהסטנדרטים הכפולים נגדם חילחלו עמוקות למרבית ההיבטים של חייהם. אפליה זו של היהודים לוותה לעיתים קרובות בדמוניזציה שלהם.
|
|
|
|