האדומים רואים שחור

מה דינה של האמת שמתחננת לנברני ארכיון שיגאלו אותה מתהום הנשייה, כי עז רצונה בחשיפה? זה תלוי. אם היא משרתת את האג'נדה הנכונה, היא תזכה לחשיפת שרשרת (פולו-אפ). ואם היא ביריבות לאג'נדה, אחד דינה - התעלמות. כי כך ייעשה לאמת שהתקשורת איננה חפצה ביקרה...

ב-2003, שר האוצר השנוא על התקשורת עשה ניתוח כואב בכלכלה. יו"ר ההסתדרות דאז עמיר פרץ, השבית את המשק, והביא את ישראל למקום הראשון (המפוקפק) בעולם בשביתות. הציבור סבל ולמשק נגרם נזק כבד. סך נזקי השביתות בתקופת פרץ - 16 מיליארד ש"ח (הנתונים ממחלקת המחקר של הכנסת).

נתניהו הבטיח שבתוך שנתיים, הצמיחה (שהייתה אפס) תעלה והאבטלה תרד. היריבים גיחכו ועודדו את ההמונים לצאת לרחובות. ויקי כנפו הציתה הפגנה, מיכליות התקשורת התיזו דלק, והמחאה התפשטה כאש בשדה קוצים.

"ביבי גיבור על חלשים", זוכרים? מה שלא אמרו לציבור, שבדיוק כמו היום - יש גורמים עם הרבה כוח, שרוצים בכישלונו של שר האוצר, יען כי הכישלון, שהוא רע לאזרחים, מכיל בתוכו את הסיכוי שלהם להחליף את השלטון.

כעבור שנתיים נתניהו התפטר (בגלל ההינתקות) והותיר אחריו כלכלה במצב מצוין וקופה עתירת מזומנים. במבחן התוצאה - התחזיות הכלכליות שלו התאמתו, ואלה של משמיציו התבררו כלא נכונות. חוזי השחורות ידעו אז, את מה שהם יודעים היום: נברני ארכיון לא יציגו לציבור את התחזיות השחורות שהתבדו.

שר האוצר לפיד מבקש את מה שביקש בזמנו שר האוצר נתניהו: סבלנות. לתקוף אותו אישית (להפגין מותר!), או לעשות שביתות, זה להפריע. אם בעוד שנתיים יתברר שהקורבן היה לשווא, נהיה קרובים לסגור איתו חשבון. אם יתברר שנביאי הזעם טעו - אני מצפה מהתקשורת שתחשוף את רואי השחורות בקלונם. כפי שאני עושה מדי פעם...

לפניכם שלושה סרטונים:

בסרטון הראשון - אלי הורביץ (ז"ל) אומר את דעתו על נתניהו כמנהיג כלכלי.

בסרטון השני - רוני בר-און מדווח על עלות השביתות שהנהיג עמיר פרץ.

בסרטון השלישי - שר האוצר נתניהו מבטיח צמיחה, יו"ר ההסתדרות בטוח שהתוכנית של נתניהו תעמיק את המיתון. הסוף ידוע: נתניהו צדק, ופרץ טעה.

שופופו...