התקשורת והגזרות

התקשורת, ובעיקר זו שתפקידה להיות ממלכתית, מנסה לשוות לעצמה אמינות, רצינות, אחריות, דיוק, ועוד. היא גם אמורה להיות נטולת פניות בכל הקשור לדיווחים, ומאוזנת בכל הקשור לדעות ולפרשנויות. מנקודת ראות זו, האם היא נאמנה לשליחותה?

מהדורות החדשות ויומני החדשות - ואין הכוונה לדברי הפרשנות - באמצעי התקשורת השונים מציגים את הצעדים הכלכליים של הממשלה כגזרות. מגישים וכתבים העושים כך חורגים מתפקידם: הם אמורים לדווח ולא להביע את דעותיהם האישיות על צעדי הממשלה. המילה גזרות אינה מילה נרדפת לצעדים, או לפעולות, או למדיניות. השימוש דווקא במילה גזרה אינו מעיד על אובייקטיביות אלא על הבעת דעה מתנגדת למדיניות הממשלה הנבחרת.

בהקשר זה ראוי לציין את הבור התקציבי שמולו צריכה הממשלה להתמודד. חלק משמעותי מן הגורמים לגירעון האדיר נובע מהליכת הממשלה לקראת הדרישות של המחאה "החברתית", שלא הייתה אלא מחאה פוליטית נגד ממשלת נתניהו. אין פלא שחלק ממנהיגי המחאה "החברתית", שנהנו מרוח גבית תקשורתית, שניפחה את ממדיה של המחאה "החברתית" מעל ומעבר לממדיה האמיתיים, הגיעו בעזרתה לכנסת, במסגרת מפלגות השמאל כמובן. אבל, התקשורת בשלה: היא ממשיכה לטפח ולשווק את המחאה הפוליטית שדעכה כאילו באמת הייתה מחאה חברתית, ולא קרש קפיצה לקידום פעילי שמאל אל הכנסת. איש בתקשורת אינו מדווח שהמחאה "החברתית" ודרישותיה הפופוליסטיות והאנרכיסטיות היא האשמה בחלק ניכר מן הגירעון.

פן אחר של השימוש - או ההימנעות משימוש - התקשורתי המגמתי במילה גזרות מתבטא בכך שיש גזרות שאינן מוצגות ככאלה על-ידי התקשורת. הכוונה לאיום המחודש בהקפאה של ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון. מדובר במעשה גזעני, המכוון נגד יהודים בלבד, למען מולך "השלום" וחידוש מצעד האיוולת לעבר "פתרון שתי המדינות". המאזינים, הצופים והקוראים יכולים להתרשם כאילו מעשה פסול זה הוא מבורך: הוא אינו מוצג כגזרות שאין הציבור יכול לעמוד בהן, אלא כמדיניות נכונה ומתבקשת, שאסור לממשלה שלא לבצעה.

יתר על כן, בנוסף על גזרת ההקפאה והגירוש המתהפכת מעל ראשם של מאות אלפי יהודים ועל הבנייה היהודית, התבשרנו לאחרונה שהממשלה "הימנית" תסייע להקמתה של עוד עיר ערבית (נוסף על רוואבי), הפעם באזור יריחו. מכאן שגזרת ההקפאה חלה רק על בנייה יהודית. לאויב מותר לקבוע עובדות.

ככה ייעשה לגזרות אשר התקשורת חפצה ביקרן: יש גזרות שהתקשורת רוצה שתתבצענה ועל כן אינה מציגה אותן ככאלה; ויש גזרות שהתקשורת מעצימה, כי היא רואה בהן אמצעי לניגוח הממשלה והעומד בראשה.