אירופה גועשת. בעיית מיעוטים מוסלמים קיצוניים שהולכת וגדלה בלא כל פתרון ריאלי ובלא שינויי שיטה שיאפשרו התמודדות כלשהי עם "מהפיכת הרחובות" המתחוללת בבירות אירופה.
כל זה מתחולל תוך משבר כלכלי עמוק, סיאוב ביורוקרטי שאיננו מאפשר קבלת החלטות, שיח "פוליטיקלי קורקט" שאיננו מאפשר לתקשורת האירופאית אפילו להציג את הבעיות ולקרוא להם בשם.
השיתוק האירופי מדהים בהיקפו ונראה כי עמי אירופה אינם מסוגלים להתמודד באופן אפקטיבי עם חוקי השריעה והאיסלאם ולמעשה החוקות הדמוקרטיות האירופאיות הפכו ל"מלכודת אידיאולוגית".
אחד הפרדוקסים במלכודת הזו, היא שבשם הדמוקרטיה והנאורות, קשה עד בלתי אפשרי להילחם חזרה בקבוצות עויינות. אפילו הן מצהירות על עצמן כעויינות, ובינתיים כדי לקבל שקט מדומה, מדכאים את
חופש הביטוי של... האירופאים עצמם.
כל סרט או מאמר ביקורת על דרך החיים המוסלמית, מתקבל בהתפרעויות אלימות חסרות פרופורציה של המהגרים המוסלמים ולא נותר עוד לאירופאים, אלא לדכא את היוצרים והתקשורת כדי לא להכעיס את המוסלמים.
אבל כל זה לא מספיק. אתה לא יכול לפייס תנין רעב. אתה יכול רק להאכיל אותו כדי שיירגע, אבל מחר הוא יהיה רעב שוב.
האיסלאם הקיצוני מכלה כל חלקה טובה בדרך החיים האירופאית ומנצל עד תום כל הגנה שהחוקות האירופאיות מעניקות לו כדי להמשיך ולהתחזק.
בינתיים נראה, כי אירופה מכחישה את המציאות ולא נמצא מדינאי אירופאי אחד המציע אסטרטגיה כלשהי ליציאה ממלכודת הדמוקרטיה שמגינה על מי שמצהיר כי ברצונו להחריב אותה.
לכל מי שחושב שזה ישפר את מעמדה של מדינת ישראל באירופה כי הם "יבינו אותנו", נכונה אכזבה קשה.
"ההזדהות" הראשונית תיעלם חיש מהר בים המלל האנטי ישראלי שינפקו מנהיגי אירופה הפוליטיים הקורצים לאותם המיעוטים בדרכם לשלטון.
כל מנהיג אירופאי יודע היום, כי משתלם ביותר לבקר את ישראל גם מההיבט הפוליטי (המיעוטים המוסלמים מגיעים לכדי למעלה מ-10% מכוח הבחירה בחלק רוב של מדינות אירופה) אבל גם כדי להרוויח זמן.
הכה ביהודים ופייס את המוסלמים.
