אלימות מילולית בבחירות לרבנות הראשית

לכתובתו של מועמד אחד במערכת הבחירות לרבנות הראשית, נורו ביטויים מצמררים - "אדם רשע, לא ראוי לכלום, מסוכן ליהדות, מסוכן לרבנות ומסוכן לתורה...".

הפרץ הזה של אלימות מילולית לכתובתו של אחד המועמדים לכהונת הרב הראשי של ישראל, עולה מתוך לב ליבה של מערכת, העודה ברוב פאר על צווארה מדליון של דגולי תורה ומדליון של גדולים בגמיאת כל נתיבי הש"ס וכל מסלוליו הארוכים ההלכתיים של התלמוד. אך רפש האלימות המילולית מסתיר את כל העוצמות התורניות, כי כבר שנינו, שדרך ארץ קדמה לתורה.

לאלימות המילולית המחפירה הצטרף פרץ של אלימות-שנאה חסרת מעצורים לאחר, החי איתנו בארצנו, מפיו של המועמד הרב שמואל אליהו, הרב הספרדי הראשי של העיר צפת. הרב שמואל אליהו מצפת, המתמודד על כהונת הרב הראשי הספרדי לישראל, הוא אינו נוצר את לשונו, ויורה במלוא העוצמה מילות משטמה וארס נגד אזרחי מדינת ישראל, בני הלאום הערבי.

באמתחתו הוא נושא פרץ של אלימות מילולית, שמקבלת גם חותמת של פסקי הלכה. הוא הפוסק והוא החותם. כטוען למשרת רב ראשי הוא פסק הלכה אלימה ומאיימת על מוכר או משכיר דירות לערבים, שהם אזרחים במדינה הזו בדיוק כמו כבוד הרב.

רב היורה על עמיתו תחמושת של אלימות מילולית, ויוצק בה עופרת של מילות גנאי לעברו של רב אחר "רשע", "מסוכן", "לא ראוי" אינו מפנים, שבכך הוא מרחיק מעליו אנשים רבים, רבים מאוד. הוא מרחיק אנשים רבים, שחשובה להם עטיפה של יהדות במעמדים משמעותיים בחייהם.

רב היורה על אזרחי ישראל הערבים את כל התחמושת של אלימות מילולית בוטה וגסת רוח, וגם יוצק בה גם עופרת של חרם ונידוי תוך הדרה מוחלטת, שערבים הם בבחינת זרע עמלק, מביא יהודים רבים לכלל מיאוס וסלידה מהרבנות.

חבל מאוד שהמועמדים לרבנות וסביבתם התומכת שכחו, שדרך ארץ קדמה לתורה, וסובלנות כלפי בני דת אחרת ועם אחר היא מידה מוסרית רבת ערך. חבל מאוד, שהמועמדים לרבנות מגמיאים אותנו עד רווית-חנק בכוס של סלידה מהרבנות.