הצבא המצרי מאיים בהפיכה. חד וחלק. "אנחנו מזהירים את כולם כי אם דרישותיו של העם המצרי לא יתממשו במהלך פרק הזמן הזה, נהיה חייבים בהתבסס על אחריותנו הלאומית וההיסטורית ומתוך כבוד לדרישות העם המצרי הדגול להודיע על מפה עתידית ועל צעדים שנפקח על ביצועם בהשתתפותם של כל הזרמים הלאומיים ובין היתר הצעירים שהם היו ועדיין המנוע של מהפכתם המהוללת". בערבית פשוטה: אנחנו ניקח את המושכות לידיים.

מצרים מתאימה כמו כפפה ליד למודלים הידועים של הפיכות צבאיות. השלטון האזרחי חלש בעוד לצבא יש כוח - ולא רק משום שהוא חמוש, אלא משום שיש לו עמדות מפתח בכל חיי המדינה. הקצינים מרגישים שהם ממילא משענתו של השלטון, ואז הם מתחילים לשאול את עצמם: אם כך - מדוע שלא נעבור לשורה הראשונה? למצרים אין מסורת דמוקרטית אלא היסטוריה ארוכה של שלטון קצינים. מוחמד מורסי הוא הנשיא הראשון מאז 1952 שלא בא משורות הצבא: גמאל עבד אל-נאצר ואנואר סאדאת היו ממחוללי הפיכת הקצינים החופשיים באותה שנה, חוסני מובארק היה מאוחר יותר מפקד חיל האוויר.

והכי חשוב: המדינה מצויה במשבר הולך ומעמיק, והשלטון האזרחי אינו מצליח לפתור אותו או אפילו להראות שהוא מצוי בדרך לפתרון. כאשר העם יוצא בהמוניו לרחובות, יש לצבא לגיטימציה - בעיקר בעיני עצמו - להפיל את המשטר. הוא אומר לעצמו, בכנות או בהעמדת פנים: אני רק מכשיר בידי העם להפיל את המשטר הכושל והשנוא.

מה שלא מתאים למודל הוא ההכרזה של הצבא. מי שמחולל הפיכה, חייב שיתרון ההפתעה יהיה לצידו. לכן, אפשר לפרש את האולטימטום למורסי בשתי צורות הפוכות. האחת: הצבא לא באמת מתכוון ואולי לא באמת יכול לתפוס את השלטון, ולכן הוא מקווה שדי יהיה באיום. השני: מורסי כל כך חלש והצבא כל כך חזק, עד שאין צורך ביתרון ההפתעה. דומה שההסבר השני קרוב יותר למציאות.

האם כל זה אומר שבעוד יומיים תשתלט חבורת קצינים על ארמון הנשיאות וחבורה אחרת תתפוס את תחנות הרדיו והטלוויזיה? לא בהכרח. ככלות הכל, אנחנו לא ב-1952 ואם יש מסר ברור אחד שעולה מכיכר תחריר הוא שהעם המצרי לא מוכן לחזור לדיקטטורה. והפיכות צבאיות, מה לעשות, תמיד מתחילות בהבטחה לדמוקרטיה וכמעט תמיד מסתיימות בדיקטטורה. מול מיליונים נחושים לא יכול לעמוד גם צבא; תשאלו את משפחת המלוכה האירנית. מה עוד, שהצבא אינו מורכב רק מגנרלים, אלא רובו הוא חיילים פשוטים - שבדרך כלל קרובים יותר לאיש שברחוב מאשר לקצינים הבכירים. לכן, סביר יותר להניח שהצבא ימשיך ללחוץ על מורסי, אבל לא ימהר לקפוץ לביצה הטובענית של השלטון.