אל לנו להיכנע לאויבינו

מפעם לפעם כדאי להזכיר לעצמנו מי אנחנו ולמה.

הרב של חב"ד לובאוויץ' אמר: עיקרון קיומו של העם היהודי כעם לבדד ישכון ("...כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ; הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב!" ~ במדבר כג-9) הוא על-ידי בחירה ובהכרח; על-ידי שני כוחות, אחד חיובי, שהוא בראש וראשונה האמונה היהודית, הדת, והשני, כוח שלילי שעוזר לשמור על היהודים מהטמעות. שילוב של היבט חיובי ושלילי, של פילוסופיה ורוחניות, בעיקרם מתייחסים לקיומו של העם היהודי.

הדוגמה האולטימטיבית של שימור היהדות והתנגדות לכניעה לאויב הוא הסיפור על גברים, נשים וילדים שהתבצרו על גבי הר מצדה במדבר יהודה.

בשנת 66 לספירה, קבוצה של מורדים יהודים מכת הסיקריקים התגברה על חיל המצב הרומי שבמצדה בסיוע של תחבולה. לאחר שהרומאים החריבו את בית המקדש השני, בשנת 70 לספירה, חברים נוספים מכת הסיקריקים ברחו ירושלים והתיישבו על פסגת הר מצדה. לפי כתביו של יוסף בן מתתיהו טיטוס, היסטוריון ומלומד רומי-יהודי שחי במאה הראשונה שהיה עד לחורבן ירושלים, הסיקריקים היו פלג יהודי קיצוני עוין למגזר היהודי הרחב, שכונו קנאים, ונשאו בנטל העיקרי של המרד נגד הרומאים.

במאמציהם להיפטר מכל היהודים שחיו בממלכת יהודה, בשנת 73 לספירה, המושל הרומי פלביוס סילבה, שעמד בראש הלגיון הרומי העשירי הטיל מצור על מצדה. זה דרש מהרומאים את הלגיון העשירי, מספר יחידות עזר ואסירי מלחמה יהודים, כ-15,000 חיילים, כדי למחוץ את ההתנגדות היהודית במצדה.

לאחר כנראה חודשיים או שלושה חודשים של מצור הרומאים בנו חומה מקיפה, רמפת תקיפה בגובה של 114 מטר, שנבנתה בעיקר מסלע טבעי, ומגדל מצור ענק עם איל ניגוח. הם הניחו את סוללת המצור על הרמה המערבית של ההר וטיפסו בקדחנות על הרמפה המושלמת שאיפשרה להם לבסוף לפרוץ, עם איל הניגוח, את חומת המבצר של המצדה שנבנו על-ידי המלך הורדוס.

על-פי יוסף בן מתתיהו, חומות מבצר מצדה נפרצו בשנת 73 לספירה; כאשר הכוחות הרומאים נכנסו למבצר, הם גילו כי 960 תושביו העלו באש את כל בניינים, חוץ ממחסני המזון, וביצעו התאבדות המונית; הם הרגו אחד את השני על-מנת שלא ליפול לידי האויב.

אפילו בחשכה הגדולה ביותר, כשמדליקים נר, אורו יתפשט ויאיר למרחקים.

שני המרגלים האמיצים כלב ויהושע, המכבים, אמיצי המצדה, הגיבורים, מורדי גטו ורשה, יוסף טרומפלדור וחיילי מלחמת העצמאות של שנת 1948, ואינספור גיבורים אחרים, חזון הציונות של הרצל והחלוצים הציונים שבנו את המדינה היהודית, כולם אומרים לנו כי כיהודים עלינו פשוט לעמוד בגאווה עבור מדינת ישראל והעם היהודי.