תשעה באב: תזכורת כואבת למחיר המלחמה

עוד שבוע ב-ט' באב יקרא עם ישראל בבתי הכנסת "אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד הָעִיר רַבָּתִי", ידמע את "דִּמְעָתָהּ עַל לֶחְיָהּ", יכאב את גרוש בניה ממכורתם "גָּלְתָה יְהוּדָה" ויחוש את כאב המעמד בו "דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד".

שלושת השבועות – שבין י"ז בתמוז, היום בו הובקעה חומת ירושלים, ל-ט' באב, היום בו הוחרב בית המקדש – נקבעו במסורת ישראל לתקופת "בין המצרים".

היום הפותח והיום המסיים את תקופת "בין המצרים" הם ימי צום. במהלך שלושת השבועות נהוגים מנהגי אבלות – אין לאכול בשר בתשעת הימים האחרונים בין א' באב ל-ט' באב, בשלושת השבועות ישנן הוראות לא לשמוע מוזיקה, לא ללבוש בגד חדש, חל איסור לערוך חתונות ועוד.

העם חי ונושם את כאב חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפנה"ס וחורבן הבית השני בשנת 70 לספירה – חורבן שני הבתים הלאומיים . מאות שנים עם ישראל חוזרים אל העדויות הקשות, שהונצחו במקרא ובתלמוד, עדויות המתארות השמדה המונית.

בבקעת גיא ההריגה בבאבי-יאר במבואות היער, הסמוך לעיר קייב באוקראינה, ניצבת מצבה המתארת את אירועי הטבח של יהודי קייב. במצבה בבקעה בבאבי-יאר ממרחק של דורות חקוקות באותיות של דם מובאה מהתלמוד על "הבקעה הזו, בה הרג וטבח נבוזראדאן , רב הטבחים של נבוכדנאצר מלך בבל , מאתים ואחת עשרה רבוא " .
בהמשך אנו נתקלים בעדות נוספת המצמררת כל אדם הקורא אותה – "ובירושלים הרג תשעים וארבעה רבוא אדם על אבן אחת " . ( גיטין נ"ז).

לצערי , תקופת "בין המצרים" וצום תשעה באב פוסחים על הצוואה האנושית הערכית , שהשאיר לנו לדורות הנביא ירמיהו, איש ענתות בבנימין, מי שחי באותם ימים אפלים של ערב חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפנה"ס.

לצערי, אנו פוסחים על קריאות חוזרות ונשנות של הנביא לא להטיל כל יהבנו רק על מדיניות של כוח ומלחמה, ובאמצעותם לקבוע ולנווט מהלכים מדיניים.

תשעה באב מהווה תזכורת כואבת למחיר, שמשלמת חברה על מחדלי מנהיגות בעבר , שהטילה כל יהבה על המלחמה כמוצא יחידי , ולא שעתה לשוועתו של הנביא ירמיהו , שצעק בגרון ניחר לשווא – לא למלחמה !!!.

צום תשעה באב בעת, בה דלתות ממשלת הבית השלישי נפתחות ונטרקות, מחייב ביתר שאת למנוע מחדלי מנהיגות בהווה. להעלות ביתר שאת את הדרישה להסרה מסדר היום כל אופציה של התנגשות גרעיניות, גם כאשר יש לנו דרישות צודקות.

כַּיּוֹם
מְשַׁחֲקִים בְּפִּטְרִיּוֹת גַּרְעִינִיּוֹת
טוֹחֲנוֹת דַּפִּי עִתּוֹנִים
וְקוֹלוֹת מְבוֹעָתִים בְּגַלֵּי אֲתָר.

כַּיּוֹם
מְשַׁחֲקִים בְּפִטְרִיּוֹת גַּרְעִינִיּוֹת
שֶׁכְּבָר מַעֲלוֹת עָפָר חוֹגְרִוֹת שַׁק
לוֹפְתוֹת אוֹרְחוֹת דַּרְכֵי חַיִּים
הָעוֹלִוֹת בְּתוֹהוּ האוֹבֵד.

כַּיּוֹם
מְשַׁחֲקִים בְּפִטְרִיּוֹת גַּרְעִינִיּוֹת
אוֹכְלוֹת אֶת פִּרְיָן וְצֶפֶד עוֹרָן יָבֵש
הוֹרְסוֹת בְּעֶבְרָתָן וְגוֹדְעוֹת בַּחֲרִי אַפָּן.

כַּיּוֹם
מְשַׁחֲקִים בְּפִטְרִיּוֹת גַּרְעִינִיּוֹת
שׁוֹבְרוֹת בְּרִיחֵי חַיִּים לְעוֹלְלֵי טִפּוּחִים
עֵרוֹמִים טֶרֶם עֵת הֵם
יָשׁוּבוּ שָׁמָה לְבֶטֶן אֲדָמָה.

רַק לֹא פִּטְרִיּוֹת גַּרְעִינִיּוֹת!!! .