דרושה הסדרה של פיתוח המשאבים בישראל

הבחירות לרב הראשי שהסתיימו השבוע שוב העלו לכותרות חשדות לאי-סדרים בהקשר למתן תרומות. אין זו כמובן הפעם הראשונה בה אנו שומעים על כך. לאורך השנים, לא מעט מנבחרי הציבור נאלצו להתמודד עם חשדות כאלה.

מנתוני המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל שבאוניברסיטה העברית, בשנת 2009 סך הכנסות המלכ"רים בישראל מתרומות (חו"ל + ישראל – לא כולל העברות מהמוסדות הלאומים) הגיעה ליותר מ-16 מיליארד ש"ח. 62% מהסכום היגיע מחו"ל בעוד ש 38% מקורות בישראל.

מאחורי המימון של הפעילות הענפה של האלכ"רים עומדים אנשי מקצוע במגוון תחומי עיסוק בגיוס ופיתוח משאבים: במחקר ובכתיבה לקרנות, בטיפוח קשר עם תורמים ראשים, בפיתוח קשרים עם הקהילה העסקית, ביצירת שיתופי פעולה עם גורמים ממסדים בארץ ובעולם, בפיתוח תמיכה בקרב הקהילה הישירה, בטיפוח קשר ושיתוף פעולה עם הקהילות היהידיות בתפוצות, ביצירת תשתיות תקשורת באמצעות רשתות חברתיות ועוד.

בעלי מקצוע כה רבים, מגוון כה רחב של מטרות ומשאבים עצומים כאלה, יוצרים באופן טבעי אי בהירות רבה ולכן לא פלא שכאשר ארגון ממוצע, מחפש מגייס משאבים הוא נתקל לא פעם בקושי להעריך את יכולותיו, או להבין את כישוריו.

פיתוח המשאבים עוסק בבסיסו בסיוע למטרות טובות וחיוביות: הבריאות, החינוך, חיי הציבור, השינוי החברתי ושיפור הערכים והעזרה ההדדית בין כולנו כחברה. אולם בסופו של דבר, משמעותו – גורם (אדם או קרן) הצריכים להעמיד משאבים לרשות מטרה מסוימת.

במצב כזה, ובעידן שבו גיוס המשאבים מהחברה האזרחית הולך ותופס מקום נרחב יותר ויותר, נראה שאנשי גיוס המשאבים הופכים להיות שחקנים מרכזיים ומשמעותיים בעשייה הציבורית.

מגייס המשאבים בארגוני החברה האזרחית משתווה למנצח בתזמורת. הוא יוצר את הסינרגיה הדרושה למהימנות המטרה אשר בשמה הארגון מגייס את התמיכה.

המסקנה היא ברורה. מה שכבר הובן בביטוח, שוק הון, פיננסים ובנקאות חייב להתקיים גם בעולם פיתוח המשאבים. ברחבי העולם, קיימת הסדרה רבתי של תחומים אלה ועלינו ללמוד ולמצוא את הדרך להבהרה ברורה יותר של מערכת הכללים, קביעת אמנה ובעיקר יצירת הכשרה מוסדרת לבעלי המקצוע בתחום גיוס המשאבים.

בעידן של הפרטה וצמצום תקציבי בתחומי הרווחה והחברה, ארגוני החברה האזרחית נוטלים האחריות כמענה ישיר להתפרקות אחריות המדינה. מכאן חשיבותו של מגייס ומפתח משאבים, המשמש כחוליה מגשרת בין הצרכים לבין המשאבים, ומכאן גם הצורך להטמיע את הכשרתו ואת מעמדו ממש כמו רואה החשבון, עורך הדין ובעלי מקצוע אחרים.