זה ייפול לבד?

שמעון אללה ירחמו, חטף אקזמה באצבע, התפתח זיהום, והרופאים קבעו שחייבים לחתוך, הוא הלך מרופא לרופא כל אחד נקב במחיר גבוה יותר מרעהו עבור פרוצדורת האצבע, עד שהגיע שמעון לד"ר הזקן של השכונה וזה אמר לו,"אל תחתוך, חבל על הכסף, ייפול לבד".

גם את ממשלה שלנו צריך לחתוך, ממשלה זחוחה, אשר יורקת עלינו ואומרת גשם, דוחפת את היד עמוק עמוק לכיסנו, ואומרת שהיא עושה זאת על-מנת להיטיב עימנו, עולבת בנו עם חיוך רחב על הפנים, ושולחת אותנו ל ללה לה לנד ולמדינת הפנטזיות, בקיצור ממשלה על הפנים.

לא לממשלה הזו הזדקקנו, אך משעלתה, את הממשלה הזו צריך לחתוך, והכוח לכך הוא בידי בציבור. אם בדיקטטורות לא מתאפשר לשלטון רע לשרוד – על אחת כמה וכמה בדמוקרטיות, הגם שבדמוקרטיות התהליך אמור להיות הרבה יותר פשוט וממוסד, התהליך מוסבר בדיוק בחוק, הכוח הוא בידי הכנסת וכל אשר על הציבור לעשות הוא לשכנע את הכנסת שהממשלה הזו לא ראויה.

ואיך ציבור משפיע על הכנסת? הוא מדבר, כותב מנסה לשכנע.

אבל למה להתאמץ? כי הרי ממשל דמוקרטי רע דינו שיארוז וילך הביתה גם בלי שנתערב, כמו שאמר הרופא השכונתי "ייפול לבד" וכאן נכון לחזור לטעותו של אותו רופא. הרופא ממש ממש לא התחשב בציר הזמן.

כאשר יש אקזמה באצבע, לא כדאי לחכות, או עדיף לחכות כמה שפחות, כי האקזמה עלולה להתפשט, ועלולה להפוך רעילה, ובמצבים מסוימים אף עלולה לסכן חיים, ולכן המתנה עם האצבע (אותה אצבע) בתח.... עד שתיפול, יהיה שיקול דעת לא בוגר ולא נכון.

ואידך זיל וגמור.